בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרופ' שלמד ערבית מהבדואים

פסח שנער מריגא שבלטביה נפטר בפסח בגיל 99. על שמו נקרא המילון הפופולרי ביותר בקרב תלמידי ערבית בישראל

4תגובות

ב-1947 השלימו פסח שנער ודוד איילון את העבודה על אחד הפרויקטים החשובים בחייהם: הוצאת המילון הערבי-עברי הנפוץ, שנקרא עד היום על שמם - מילון "איילון-שנער". גם היום, 66 שנים לאחר שיצא במהדורה הראשונה, הוא נותר פופולרי מאוד בקרב תלמידי ערבית בישראל, ופונה לקהלים חדשים גם באינטרנט. הוא נמצא בשימוש בבתי ספר, באוניברסיטאות, במשרדי הממשלה ובצה"ל. בחיל המודיעין הוא נחשב ל"תנ'ך" של הערביסטים.

לפני כמעט 20 שנה, כשאדם, נכדו של פסח שנער, היה בקורס בחיל המודיעין, אחד המדריכים אמר לו ששם משפחתו זהה לשמו של אחד ממחברי המילון. “הוא לא האמין שאדם הוא נכדו וששנער עדיין חי", סיפר השבוע פרופ' דוד שנער, בנו של פסח. “מאותו מדריך גם למדנו שבסיס המודיעין הגדול בסיני התפרס על שתי גבעות שנקראו 'איילון' ו-'שנער'”, הוסיף.

החודש הלך פסח שנער לעולמו בגיל 99. הוא נולד בריגא שבלטביה בזמן מלחמת העולם הראשונה. ב-1935 עלה לארץ ישראל, והותיר מאחור את משפחתו, שנספתה כולה בשואה. תחילה עבד בפרדסים עם ערבים ובדואים. “הוא עבד איתם כתף אל כתף – או טורייה אל טורייה. מהחוייה הזאת הוא למד שני דברים: שהוא לא יכול לעמוד בתחרות איתם בכל הקשור לעבודה פיזית קשה, ושהשפה הערבית – השונה כל כך מהשפות האחרות שהכיר – מאוד מעניינת אותו", אמר בנו, פרופ' דוד שנער. בנו מספר, כי שנער ניחן בכישרון נדיר לשפות, וידע – ברמה כזו או אחרת – 15 שפות, בהן יוונית עתיקה, לטינית וסנסקריט.

בהמשך למד שפה וספרות ערבית ותרבות האיסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1945 החל לעבוד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, והקים את "ארכיון המזרח התיכון". שם גם פגש את חברו דוד איילון – שיחד עמו חיבר את המילון המפורסם.

לאחר קום המדינה הצטרף למשרד החוץ והיה הממונה על חקר מדינות המאגרב והיהודים בהן. ב-1957 כתב דוקטורט שעסק בתנועה הלאומית הערבית בצפון אפריקה המוסלמית. בהמשך היה מרצה ללימודי בכיר במכון שלימים נקרא המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית, שם לימד שפה וספרות ערבית ודת האיסלאם.

חוקר דגול

"שנער היה חוקר דגול של האיסלאם, מן האחרונים לדור המזרחנים המעולה שצמח מן העולים מאירופה לארץ ישראל המנדטורית", אמר פרופ' ירון צור, מנהל פרויקט מפעל התיעוד של יהודי ארצות האיסלם באוניברסיטת תל אביב.

"הוא נהג לכתוב את כל הרצאותיו מלה במילה בכתב קטנטן על פתקים בגודל של כרבע עמוד ואותם הוא לקח להרצאות ואז הרצה הכל ללא מבט אחד בנייר", סיפר דוד שנער, בנו. לפני תשע שנים, כשחגגו לו יום הולדת 90 במכון ללימודי אסיה ואפריקה הוא הכין נאום מלא – אף שהיה עיוור. הוא פתח בסיפור על פרופ' אנגלי שהתבקש לדבר באירוע דומה. לאותו פרופ' היו שתי גרסאות לנאום התודה שלו: הקצרה היתה "תודה". אבל מכיוון שנותר לו זמן אז הוסיף את הארוכה: “תודה רבה".

“אבל", הוסיף שנער, “אתם לא תימלטו בקלות כזאת", ועבר לנאום ארוך, מסוגנן, מצחיק ומלא תובנות על החיים והעבודה. את כולו הכין בלי לכתוב מילה.

"הדבר הכי חשוב שאבי הוריש לי ואני מקווה שהורשתי לילדיי – לאהוב את העבודה שלנו, גם אם פירותיה לא מיידיים ולא נמדדים בבנק. הפירות העיקריים שלה זה העיסוק עצמו", אמר דוד שנער.

הוא הותיר אחריו שני בנים – פרופ' דוד שנער, מומחה לארגונומיה והמדען הראשי של הרשות הלאומית לביטחות בדרכים; ויוסף שנער – פרופ' לפיזיקה; שישה נכדים; ושתי נינות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו