בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

מנוי "הארץ" בביירות

פרופ' צבי רגבי (1919-2013) עשה דרך ארוכה מילדות במפעל "כרמל מזרחי" בלבנון לחוקר גומי בעל שם עולמי, שייצר את הפצצה הראשונה של חיל האוויר

8תגובות

מרדכי רוגובסקי עלה לארץ ישראל מאודסה ב-1903, כשהיה בן 13. הוא התיישב בראשון לציון ועבד בייקב. תחילה היה שוטף בקבוקים ובהמשך התקדם ונשלח עם אשתו לביירות כדי להקים סניף של "כרמל מזרחי", שיספק יין כשר לקהילה היהודית בלבנון.

בלבנון נולדו ארבעת בניהם, בהם צבי. בחודשי הקיץ נפשה המשפחה בהרי הלבנון. מדי שנה לפני פסח ביקרו בארץ ישראל. “כל ביקור היה מסע שתחילתו בנסיעה במונית-שירות מביירות דרך ראש הנקרה, כשהמונית עושה את כל הדרך בואכה 'חוף שמן' בנסיעה על קו החוף הלח. הדייגים, שנהגו לפרוש שם את רשתותיהם, היו מפנים למונית דרך...עלינו לרכבת בתחנת חיפה.... עם הרכבת הגענו לקרבת תל אביב, ומשם המשכנו באוטובוסים לדודה שפרה או לקרובים השונים בארץ", סיפר צבי בביוגרפיה שלו, שכתבה נעמי לבנון-קשת.

צבי למד בביירות לצד ערבים מוסלמים ונוצרים, אך בבית הקפידו לדבר עברית. “הבית שלנו היה כל כך עברי, עד שפעמיים בשבוע הלכתי לבית הדואר הראשי בביירות כדי לקבל את עיתון 'הארץ'. ועד היום אני זוכר איך אמא שלי פרצה בבכי מר, כשראתה בכותרת העיתון את הידיעה על הטבח הנורא בחברון ב-1929”, סיפר.

בהמשך למד הנדסה בלונדון והוסמך כמהנדס מכונות. מלחמת העולם השנייה קטעה את לימודיו. “הספקתי לסיים את המחקר שלי, וכל הרשימות כבר היו בידי מוכנות להגשה, אך לא הספקתי, כי כולם התבקשו להטות כתף למאמץ המלחמתי", סיפר. רק ב-1948, כשהיה כבר בישראל, הגיש את הדוקטורט.

בעודו באנגליה עבד בחברת התעשייה הכימית הגדולה ici. בלונדון הוא פגש את אשתו לעתיד, אסתר. "טלגרפתי לה מתחנת הרכבת משפט קצר: 'התינשאי לי – לא כן'? המברק נשלח למקום עבודתה – במתפרה שתפרה מדים לצבא הביטי. מיד כשקיבלה אותו טלפנה לאכסניה בה התגוררתי, והביעה את הסכמתה", סיפר.

בסוף 1945 הגיע לארץ ישראל באונייה. חודש לאחר מכן הצטרפו אשתו ובנם יונתן. בארץ עבד צבי כיועץ לתעשייה הכימית והפלסטית בשלוחה התל-אביבית של החברה האנגלית בה עבד. משרדם, שנקרא "ici לבנט" שכן בקרן הרחובות סלמה-הרצל בתל אביב.

צבי הכניס לשוק המקומי מכשיר לניקוי והסרה של שמנים מחלקי מכונות. הוא ערך הדגמות של ביצועיה לכל התעשייה הארץ-ישראלית. בין היתר, לבית המלאכה למטוסים בשדה התעופה בלוד ולמוסך המרכזי של "אגד". לצד זאת, היה אחראי גם על פעילות החברה בלבנון. במסגרת זו, שב לעיר הולדתו ביירות כדי לטפל במניעת שקיעת אבנית בצינורות המים.

ב-1947 גויס לחיל האוויר של המדינה שבדרך, והיה חבר בצוות שבנה פצצות. “את הפצצה הראשונה, שהיתה למעשה פח נפט ממולא בחומר נפץ, הטלנו על תרשיחא ממטוס 'פייפר'”, סיפר. הוא שירת במלחמת העצמאות והמשיך להתנדב בחיל המדע גם אחר כך.

חברו, שהיה אחד ממזכיריו של בן גוריון, הטיל עליו לפתח את התשתית להקמת התעשייה הצבאית – תע"ש. “הוא סיפר לי ש'הזקן' רוצה להקים מועצה מדעית, והציע לי להיות עוזרו של מנהל המועצה המדעית הזו. נעניתי להצעה", סיפר צבי. בהמשך הדרך נדד בין עבודות: תחילה היה כימאי בכיר בחברת "שרפון" ברחובות, אחר כך הקים את המרכז למחקר גומי במפרץ חיפה, היה כימאי במפעל פלסטיק ספוגי למזרנים של חברת "אליאנס", וריכז את פעילות הגומי במפעל רפא"ל.

“בין היתר, עבדנו שם על פיתוח תערובת גומי חדשנית, שתעמוד ביעילות בשריפת המנוע של טיל", סיפר. "באותן שנים רווחה תיאוריה, שסוכר מהווה מילוי יעיל לגומי, כי הוא מתפחם בשריפה, ובכך מגן על ציפוי המתכת. רכשתי אפוא מאות קילוגרמים של סוכר ועשינו בהם הרבה ניסויים – בעוד העכברים התרבו בכמויות עצומות תוך שהם זוללים את הגומי המעורב בסוכר", סיפר.

בהמשך הדרך לימד בטכניון והיה לראש המחלקה למכניקה ולפרופסור בפקולטה להנדסה כימית. בשנותיו באקדמיה פירסם 107 מאמרים מדעיים – בעיקר בחו"ל. בחודש שעבר הוא מת בשיבה טובה, ותרם את גופתו למדע. 

הוא הותיר אחריו שלושה ילדים, תשעה נכדים ו-14 נינים. "נינו רון, בן שמונה, הוא דור חמישי לקוראי "הארץ" (מדור הספורט)", אמר בנו עופר רגבי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו