בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

כשלוי אשכול לחץ על הכפתור האדום

ד"ר יונה פלס (1929-2013) היה מהסטודנטים הראשונים שלמדו אלקטרוניקה בישראל. ב-1962 היה ממקימי הטלוויזיה החינוכית ואירח את ראש הממשלה בשידור הראשון

תגובות

את הנטייה למקצועות הריאליים גילה ד"ר יונה פלס בילדותו. עוד כשהיה נער בחיפה סייע לכלכלת המשפחה במתן שיעורים פרטיים במתמטיקה ובפיזיקה לילדי בית הספר. אז גם נשתלו הזרעים לשילוב בין טכנולוגיה לחינוך – שעתיד ללוות אותו כל חייו כאיש מקצוע.

פלס נולד ב-1929 בלבוב שבפולין ועלה לארץ ישראל כשהיה בן שש יחד עם אמו ואחותו הגדולה. אביו, שנותר בפולין, לא שרד את השואה. אחרי לימודים בתיכון המקצועי להנדסאים וטכנאים "בסמ"ת" בחיפה הוא התגייס להגנת היישוב עם כוחות "הנוטרות" ולאחר הקמת צה"ל שירת בחיל הקשר במלחמת העצמאות.

בשנות ה-50 הוא בחר ללמוד בטכניון תחום חדש לגמרי באותם ימים: "זרם חלש" במסגרת לימודי הנדסת חשמל. לימים כונה המקצוע "אלקטרוניקה". את התואר השני עשה בארה"ב, שם השתלם במעבדות טלוויזיה של חברת רדיו וטלוויזיה מובילה.

גם בהמשך הדרך גילה נטייה לחדשנות, כשבחר להשלים דוקטורט בטכניון בתחום חדש וחלוצי – טלוויזיה ווידאו - והיה אחד הסטודנטים הראשונים בארץ בתחום זה.
ב-1962 החליטה "קרן רוטשילד" להקים בארץ את הטלוויזיה החינוכית הישראלית. נציג הקרן פנה אל פלס, שהיה מהנדס הטלוויזיה הראשון והיחיד במדינה, וגייס אותו למשימה. פלס התמנה למנהל הטכני ולחבר בצוות ההקמה של החינוכית.

שלוש שנים לאחר מכן, ב-24 במארס 1966, ראש הממשלה לוי אשכול לחץ על כפתור אדום גדול באולפני הטלוויזיה החינוכית ברמת אביב – ושידור הטלוויזיה הראשון בארץ עלה לאוויר. היה זה שיעור מתמטיקה לכיתות ט', ששודר בשחור-לבן ויועד ל-60 כתות ב-32 בתי ספר ברחבי הארץ. לימים סיפר פלס, כי הכפתור האדום לא היה מחובר לדבר. כשראש הממשלה לחץ עליו, ניתנה הוראה בעל פה לטכנאים באולפן להפעיל את השידור.

מאיר בן ארי, אחד הטכנאים הראשונים ב"חינוכית", כתב על פלס בבלוג שלו, שעוסק בימיה הראשונים של ההנדסה בטלוויזיה הישראלית. "הוא עודד את הצוות הטכני כולו ללמוד איש-איש את תפקידו. בהנדסה, במצלמות, בקול, לוחות חיבורים, בחלוקת חשמל ועוד. ההרצאות שלו על קרינה ואור היו לי מקור השראה. הוא לא אהב שפונים אליו בתואר ד”ר פלס. בפגישה טכנית אחת, אמר לנו לפנות אליו ב'יונה' או ב'פלס'. על כך ענה חיים פודגור, הצלם הראשי, 'טוב, אז תקרא לי חיים!'.

מחשב השולחן הפרימיטיבי

הטכנולוגיה זרמה בעורקיו. בנו עוד זוכר את מחשב השולחן הפרימיטיבי שהביא פלס הביתה, עשרות שנים לפני עידן גוגל ופייסבוק. ב-1970 נבחר על ידי קרן רוטשילד להקים ולעמוד בראש מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית. היתה זו הזדמנות עבורו לשלב בין טלוויזיה, מחשוב וטכנולוגיות נוספות כדי לקדם ולשכלל את החינוך וההוראה בישראל.

כמעט 30 שנה הוא עמד בראש מט"ח, והפך את המרכז לאחד מייצרני התוכן החינוכי הגדולים במדינה. במקביל, בשנות ה-70 הוא היה גם בצוות ההקמה של מוסד חינוכי גדול נוסף – האוניברסיטה הפתוחה, שם כיהן כסגן נשיא לתכנון וטכנולוגיה.

הוא הותיר אחריו את אשתו שרה, את בניו אודי וגיל ונכדים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו