בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

סיפור אהבה שהחל במילון אנגלי-עברי

משה שלזינגר, שהתעוור בתאונת אימונים בצבא, היה העיוור הראשון שקיבל תואר בישראל ושעבד כמתכנת. בשנה שעברה התאלמן מפרופ' מרים שלזינגר, אותה הכיר כשהקריאה לו את חומר הלימוד

תגובות

משה שלזינגר היה נכה צה"ל, עיוור, שעבר אירוע מוחי אשר נטל ממנו את כושר הדיבור ושיתק את ידו. עם העיוורון התמודד בגבורה במשך עשרות שנים, אך הפסקת הדיבור, שניתקה אותו מהעולם, גרמה לו צער רב. בשנה שעברה התאלמן מאשתו, פרופ' מרים שלזינגר, מתרגמת, מתורגמנית וחוקרת תרגום מאוניברסיטת בר-אילן.

הוא נולד ב-1935 בברלין. כשהיה בן ארבע הועבר לשבדיה במסגרת ה"קינדר טרנספורט" והעביר את שנות המלחמה בבית איכרים שבדים פרוטסטנטים בכפר קטן. הוריו נמלטו מגרמניה לארץ ישראל ב-1940, נתפסו על ידי הבריטים וניצלו מהאונייה "פאטריה", שטובעה על ידי ה"הגנה" בנמל חיפה.

אביו מת אחרי האירוע ואמו נישאה מחדש. אחרי המלחמה התאחד עם אמו והתגורר בתל אביב. ב-1953 התגייס לצה"ל ושירת בשריון. אחרי חצי שנה נפצע מפגז טנק במהלך אימון, והתעוור. תחילה איבד את הראייה בעין אחת. בהמשך גם העין השניה, שנפגעה בפציעה, חדלה לראות. מ-1955 היה עיוור בשתי עיניו.

חרף העיוורון הוא למד תואר ראשון בכלכלה ובסוציולוגיה והיה בכך העיוור הראשון בארץ שהשלים לימודי תואר אקדמי. לצד זאת היה גם הראשון שהוסמך כתוכניתן מחשבים (בחברת יבמ). בהמשך עבר לירושלים שם עשה תואר שני בכלכלה.

בבירה, ב-1965, הוא פגש את מרים. היא שמעה שיש סטודנט עיוור שמחפש קריינית בשכר. אהבתם פרחה כשהקריאה לו חומרי לימוד. באחד המפגשים החלה להקריא לו מילון עברי-אנגלי. "כשהגענו לאות ח' הוא הזמין אותי לקונצרט בקמפוס. כשהגענו לכ' הזמין אותי לפילהרמונית, באות ס' הציג אותי לאמא שלו, בפ' התארסנו ובק' התחתנו", סיפרה ב-2005 רעייתו מרים בראיון למדור של אבנר ורלי אברהמי במוסף "הארץ". ב-1966 נישאו. בהמשך הביאו לעולם שלוש בנות.

"במשה לא הייתי צריכה לטפל, כי הוא הסתדר לבד וגם היה שותף בגידול הבנות. הוא לקח אותן לשדות, לנדנדות, למתקנים, סיפר להן סיפורים ועזר להן בהכנת שיעורי בית", סיפרה מרים. עוד אמרה, כי היא חולמת שמשה יחזור לדבר. "משה שומע אך לא יכול לבטא את מחשבותיו. חוסר הישע עולה לו בדמעות".

הוא עבד בחברת "מקורות" כתוכניתן עד 1992. לצד זאת, התנדב בספריה המרכזית לעיוורים בנתניה והיה גזבר בית הספר לאילוף כלבי נחיה במושב בית עובד. הוא הותיר אחריו שלוש בנות, ענת, בת עמי ויעל, ועשרה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו