אחרי מות |

עודדה ילדים להכיר את האותיות

פרופ' איריס לוין גילתה כי כבר בגיל הרך מתחילה הכרה בסיסית של המאפיינים הגרפיים של הכתב וכי ילדים מגלים הבנה בסיסית של מושגי הזמן והמהירות

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר אדרת
עופר אדרת

הקריירה המדעית של הפסיכולוגית החינוכית-התפתחותית, פרופ' איריס לוין, התמקדה בשני תחומים: התפתחות ההבנה של מושגים פיסיקליים-מתמטיים אצל הילד והתפתחות האוריינות וטיפוחה בגיל הרך.

בתחילת דרכה כחוקרת, בשנות ה-70, המודל הדומיננטי בתחום התפתחות הילד הניח התפתחות לפי שלבים. בהתאם לכך, סברו החוקרים כי מושגים פיסיקליים מופשטים כמו "זמן" נרכשים רק בגיל 11-12. לוין ערערה על כך, ומצאה כי כבר בגיל הרך הילד מגלה הבנה בסיסית של מושגי הזמן והמהירות.

בהמשך עברה לוין לעסוק בשאלת התפתחות אוריינות ושפה בגיל הרך. גם כאן תרמה תרומה חשובה, כשקידמה את הבנת התהליכים המורכבים הקשורים בהתפתחות הכתיבה אצל ילדים.

במחקריה באוריינות היא הראתה כי כבר בגיל הרך מתחילה הכרה בסיסית של המאפיינים הגרפיים של הכתב. היא הסיקה, כי עיסוק באותיות ובכתיבה הוא דרך המלך לרכישת מיומנויות המהוות את הבסיס לרכישת הקריאה.

היא חקרה במיוחד את אבני הבניין של מערכת הכתב – האותיות. במחקריה הראתה, כי יש חשיבות להיכרות מוקדמת של ילדים עם מערכת הכתב. היא עודדה פיתוח משחקים ופעילויות ברוח הגן המעודדים ילדים להכיר את האותיות ולכתוב.

לוין נולדה בתל אביב ב-1942. אמה היתה הרוקחת פולה טבצ'ניק, שבבעלות משפחתה היו בתי המרקחת המפורסמים בנווה צדק וברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב. אביה היה הרופא ד"ר משה ברוכוב.

את עבודת הדוקטורט בפסיכולוגיה סיימה לוין בתחילת שנות ה-70 באוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך החלה לעבוד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שם התקדמה לדרגה פרופסור מן המניין.

מחקריה תרמו רבות לקידום החינוך בגיל הרך בישראל. היא התמקדה בקידום ילדים משכבות מצוקה, הובילה תוכניות להחדרת שינויים בתחום האוריינות והשפה בגני ילדים יהודיים וערביים, והנחתה גננות שפעלו בתוכניות אלה.

לצד זאת, עמדה לוין בראש ועדה של משרד החינוך, שכתבה את תכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" המיועדת לגילאי 3-6, אשר היתה לתכנית הלימודים הרשמית לקידום שפה ואוריינות בישראל.

בצד עבודתה המחקרית, היא סייעה בהתנדבות ליחידה הקלינית של בית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב, והגישה במסגרת זו חוות דעת לבג"ץ בנושאי הקמת ספריות בבתי ספר, ספריות עירונית בעיירת פיתוח וביישובים בדואיים בנגב.

מחקריה של לוין הקנו לה מעמד של חוקרת מוערכת ובעלת השפעה בקרב עמיתיה בארץ ובעולם. רבים ממאמריה הפכו לאבן יסוד בתחומי הדעת בהם עסקה. "היא ידועה בקפדנותה ובשיטתיות חשיבתה המדעית בצד נכונותה לפתח רעיונות פרובוקטיביים ולהעמידם לבחינה מדוקדקת", כתבו עליה שתיים מעמיתותיה בספר שהוקדש לה עם פרישתה לגמלאות, ב-2005.

בשנים האחרונות עסקה בהשפעות חברתיות-תרבותיות על התפתחות האוריינות, תיווך ומעורבות הורים בקידום אוריינות הילד, תרומת הטכנולוגיה לקידום הקריאה והכתיבה והשפעת שפות שונות ומערכות כתב שונות על התפתחות האוריינות. לפני ארבע שנים חלתה בסרטן הריאות. גם במחלתה המשיכה לחקור ולפרסם, להשתתף בכנסים ולהדריך תלמידים לדוקטורט. היא הותירה אחריה את בעלה, ד"ר שאול לוין, את בניהם יותם ודותן ושישה נכדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ