בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

פיסת הקלף הזעירה שחזרה לארץ

פרופ' יום טוב עסיס ברח עם משפחתו מחאלב כשהיה ילד בעקבות הפרעות שפרצו בכ"ט בנובמבר. את חייו הקדיש לחקר יהדות ספרד

2תגובות

לפני חמש שנים הובאה ארצה פיסת קלף זעירה והיסטורית. היה זה דף מ"כתר ארם צובה" - כתב היד העתיק השלם ביותר של ספר התנ"ך. ה"כתר" נכתב בארץ ישראל בראשית המאה העשירית, עבר משם למצרים ובמאה ה-14 הובא לקהילת יהודי חאלב שבסוריה למשמרת.

פרופ' יום טוב עסיס, ראש מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל והמזרח, הרגיש שהוא סוגר מעגל. כילד בן חמש הוא ראה במו עיניו מחלון ביתו את הפרעות בעיר חאלב, שפרצו עם הכרזת האו"ם על הקמת מדינה יהודית, ב-29 בנובמבר 1948. במהלך הפרעות נבזזו בתים, חנויות יהודיות הוצתו ובית הכנסת – שבו היה הכתר – הועלה באש. באותו היום עצמו, ממש בשעות שבהן פרצה מלחמת העצמאות, יצחק בן־צבי הקים באוניברסיטה העברית את המכון לחקר קהילות ישראל במזרח, שכונה אחר כך מכון בן־צבי.


"עד היום אני זוכר די בבירור את הפרעות שהייתי עד להם כילד... זה היה גל ענק של הסתה והפגנות קשות, שהתעורר עם פרסום החלטת האו"ם", סיפר עסיס בראיון לכתב העת "אתרוג" של הסתדרות המורים.

"ברחובות נשמעו צעקות 'פלסטין בלאדנא אל יהוד כלבנא' (פלסטין ארצנו והיהודים כלבינו) וההמשך היה שריפת המועדון בו נהגו היהודים להיפגש והצתת כל בתי כנסת בחאלב וביישובים הסמוכים לה. חשבנו ש'כתר ארם צובה' שהיה מושא גאוותה של קהילת ארם צובה, נשרף, אבל מאוחר יותר התברר שחלקים ממנו לפחות שרדו". התגליות מילאו אותו באופטימיות. "אנחנו יודעים בוודאות שקיימים דפים שמורים המסתובבים בעולם ואנחנו מקווים שנוכל להגיע ללבם של מי שמחזיקים בהם", אמר.

הוא נולד בחאלב ב-1942, אח שמיני מבין תשעה, למשפחה דתית מבוססת ואמידה, שעשתה את הונה ממסחר. ב-1948 עזבה המשפחה את העיר בעקבות הפרעות. המשפחה, שנסעה לחופשת הקיץ בלבנון, החליטה להישאר שם, מותירה מאחור רכוש רב. בהמשך הם חיו באיסנטבול שבטורקיה.

אחרי לימודים בבריטניה, עלה עסיס לישראל ב-1971, ולמד לדוקטורט באוניברסיטה העברית. את העבודה כתב בנושא "יהודי ארגוניה תחת שלטונו של יעקב השני". משנות ה-90 הוא היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בימי הביניים באוניברסיטה העברית, וחקר את יהודי ספרד במימי הביניים. בד בבד עמד בראש מרכזים ומכונים רבים, בהם מרכז היספניה-יודאיקה לחקר יהדות ספרד ופורטוגל, המרכז לחקר יהדות ארם צובא ו"החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה". מאז 2007 עמד בראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח.

עסיס כתב וערך ספרים רבים בנושאי המחקר שלו. ב-2009 יצאה לאור אסופת המאמרים "יהדות פורטוגל במוקד" בעריכתו, שהיה הספר הראשון בעברית שהוקדש לסיפורה של הקהילה. “יהדות פורטוגל לא זכתה לתשומת לב ראויה בארץ והספר בא לתקן במקצת את המעוות", אמר אז.

הוא הותיר אחריו חמישה ילדים, בהם פרופ' אלי עסיס, ראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, ו-13 נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו