בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

פתח לציבור את דלת המדע

בגיל 52, כשהיה כבר פרופסור בעל שם, החליט פרופ' פיטר הילמן לייסד מוזיאון מדע ראשון בישראל. אחרי מותו תרם גם את גופו למדע

תגובות

ב-1980 הגה פרופ' פיטר הילמן את הרעיון להקים מוזיאון מדע בירושלים, הראשון מסוגו בישראל. הוא היה אז בן 52, פרופ' במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית, שהתמחה בנוירוביולוגיה וחקר המוח ובעל דוקטורט בפיזיקה גרעינית מאוניברסיטת הרווארד.

לנגד עיניו הוא ראה את האקספלורטוריום - מוזיאון המדע בסאן פרנסיסקו, הנחשב לטוב ביותר מסוגו בעולם. כצעד ראשון במימוש חזונו הקים באוניברסיטה העברית את "עין רואה – סדנא למדע" אשר פעלה במשך עשור.

"פיטר הגיע למסקנה כי מתי מעט נהנים מפירות ומסודות המדע והחליט להנגיש את הדבר הנפלא הזה לציבור הרחב, ולא להשאירו במסגרת המצומצמת של חוקרים", אמרה מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע. “הוא ראה בכך חלק מהאחריות שלו כמדען".

בטרם הוקם המוזיאון כינס הילמן חוקרים ומומחים מהארץ ומהעולם לדיון באופיו של המוזיאון העתידי. את חזונו עזר לממש ראש עיריית ירושלים טדי קולק. ב-1992 נחנך מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים.

בשלוש השנים הראשונות הוא ניהל את המוזיאון. לאחר מכן ועד יומו האחרון היה הילמן המנהל המדעי של המוזיאון. “הוא הדביק רבים ברוח ההתלהבות שלו, עד שהמוזיאון הפך להיות הפנים הציבוריות של האוניברסיטה העברית", אמרה הלוי. כיום, לדבריה, המוזיאון הוא "דלת אל המדע, שפועלת בתנועה דו-סיטרית" – החוקרים מציגים בו תגליות מדעיות והמבקרים שואלים שאלות. “זה הפך לבית של מדע וחברה", אמרה.

הלוי זוכרת במיוחד את הסקרנות שאפיינה אותו. “הוא היה אמנם איש גבוה, אך מבחינת הסקרנות – היה כמו ילד. הוא תמיד שאל שאלות מקוריות ואחרות, שהעלו את הנושא לדרגת יותר גבוהה של חשיבה והסתכלות", אמרה.

הוא נולד ב-1928 בדרום אפריקה ועלה לישראל ב-1960, אחרי שלמד לדוקטורט בפיסיקה גרעינית בהרווארד. ב-1964 התמנה לעמוד בראש המחלקה לפיסיקה גרעינית במכון וייצמן. שלוש שנים מאוחר יותר ביצע תפנית מדעית אל תחום חדש – נוירוביולוגיה וחקר המוח, והתמנה לפרופסור במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית. הילמן פירסם עשרות מאמרים והעמיד דורות רבים של סטודנטים למדעים.

הוא תרם את גופתו למדע. ארונו הוצב תחילה במוזיאון. הוא הותיר אחריו את אשתו נחמה, שני ילדים ושלושה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו