בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

הסטנדפיסט הראשון של ישראל

בשנות ה-70 וה-80 היה יואל שר כוכב עולה בשמי בשמי תל אביב: שמו של המועדון שלו, "עומר כיאם", ביפו, הלך לפניו. אפילו דון מקלין בא לבקר. החודש מת אלמוני יחסית

5תגובות

כשרונו המוסיקלי של יואל שר התגלה כשהיה בן שנתיים, ב-1938. אמו לקחה אותו לפולין, לבקר את משפחתה, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. “יום אחד, כשהלכו ברחוב, בקעה מנגינת אורגן מכנסיה", סיפרה השבוע אחותו, קליה. “יואל נעצר, נעמד וסרב להמשיך ללכת עד שהמוסיקה הסתיימה".

מאוחר יותר, כששבו לביתם בפתח תקווה, היה נוהג לעצור ליד בית הכנסת, ממנו בקעו נעימות חזנות. כשהיה בן ארבע, כך מספרים במשפחה, הוא שמע את השכן מנגן ואמר: “היה פה זיוף". אמו, שביקשה לטפח את הכשרון של בנה, רשמה אותו ללימודי פסנתר כבר בגיל צעיר מאוד. בהמשך רשמה אותו לקונסרבטוריון בתל אביב, אך הוא העדיף לשחק כדורגל במקום ללכת לשיעורים.

אביו של שר היה בנקאי. סבו, קופל ויסוקר, הגיע לפתח תקוה ב-1890, והיה חבר במועצה המקומית שלה. בעיר יש רחוב הקרוי על שמו. שניים מבני דודיו הם כדורגלני העבר איציק ויעקב ויסוקר. יואל, עם זאת, אימץ שם משפחה חדש, "שר", שהתאים יותר להופעות בחו"ל. לימים גם כינה עצמו: “יואל שר ומנגן".

פריצת הדרך בקריירה של המוסיקאי הצעיר אירעה כשהיה חייל. צוות של תוכנית כישרונות צעירים אמריקאית הגיע לישראל ואיתר אותו. הוא הוזמן לארה"ב, שם הופיע בטלוויזיה כשהוא מנגן על אקורדיאון.

כשסיים את הצבא ארז את חפציו, עלה על אונייה, והפליג לאמריקה, שם החל להופיע במועדונים, על אוניות ובתוכניות טלוויזיה. בלוס אנג'לס הכיר את אשתו ג'ויס. שתי בנותיהם נולדו בניו יורק. המוסיקה הביאה אותו גם ללונדון, שם הופיע במועדון המפורסם "בלו אנג'ל", והנעים את זמנה של הנסיכה מרגרט. במועדון הוא פגש גם את פול מקרטני – מפגש שתועד בתמונה אותה שומרת אשתו עד היום.

ב-1971 באו לישראל. תחילה הופיע במועדון "מערה קטנה" ביפו. שנה לאחר מכן הקים את מועדון "עומר כיאם" בעיר, שם הופיע עד 1996. “מדי ערב היו שם הופעות. לא היה אוטובוס תיירים שלא עצר שם. כל המי ומי היו שם. הוא היה אמן, וירטואוז ובדרן", סיפרה אחותו. “הוא היה הסטנדפיסט הראשון בישראל, עוד לפני שידעו בישראל מה זה סטנדאפ", סיפרה נעה לביא, בתו של אריק לביא, חברו של שר.

למועדון הגיעו אורחים רמי דרג. ב-1980 ביקר שם הזמר האמריקאי דון מקלין, שאף הונצח בתמונה לצדו של שר. מקלין ביקש ממנו רשות לבצע את שירו "סרטי בוקר", ששר חיבר בשנות ה-70. שר השיב בחיוב, כמובן. גם השחקן ג'ק למון תועד בביקוריו במועדון.

בשנות ה-80 של המאה הקודמת היה שר כוכב במדורי הרכילות והתרבות. תמונותיו עיטרו את העיתונים חדשות לבקרים. לא אחת הוא צולם לצד כוכבים אחרים, במסיבות ובהופעות. הוא היה דמות ותיקה בחיי הלילה של תל אביב. ב-1984 כתבו עליו בעיתון "חדשות": “יואל שר ופינת ארלוזורוב דיזנגוף הולכים יופי ביחד. כל מי שעובר בפינה הזאת הוא חבר של יואל שר ויש לו חברים שהם חברים שאוהבים לשתות, אוהבים לאכול, אוהבים חתיכות, אוהבים מוסיקה ואת כל זה יש שם במרוכז וקרוב לבית". לצד הכתבה הופיעה תמונתו של שר: כמו תמיד - לבוש בחליפה לבנה ומהודרת, מנגן על הפסנתר.

קשה שלא לחוש טעם מר נוכח התהום הפעורה בין הפופולריות לה זכה בשיא פריחתו ובין האלמוניות היחסית שבה הלך לעולמו החודש, בן 76, ממחלת הסרטן, בה לקה ב-1987. כשקיבל את הבשורה הקשה, נתקף הלם. “החיים שלי עברו לנגד עיני: הנה אני יואל ויסוקר, ילד בפתח תקוה. הקונסרבטוריון בתל אביב. הקונצרט הראשון. איך נבחרתי ב-1956 להופיע בתוכנית הטלוויזיה בארצות הברית. השנים היפות באמריקה. בחזרה לישראל. עומר כיאם", סיפר בראיון ל"סופשבוע" של "מעריב" ב-1989.

כדרכו, שר בחר להתמודד גם עם המחלה בהומור ובחיוך. “הניחו אותי על השולחן לכמה שעות טובות. שמו מסיכת החמצן על פני. אני עושה לרופאים והאחיות פרצופים. מתחת למסיכות אי אפשר לראות אם הם צוחקים, אבל לפי העיניים שלהם אני רואה שהצלחתי. בא אלי הרופא המרדים. רוסי בריון כזה, רק בוקס להכניס לו בפרצוץ. האחות הכניסה לי את המזרק ואמרה: 'תספור עד 10 ותרדם'. ספרתי. שום דבר לא קרה. אמרתי להם: 'אתם יודעים כמה אלכוהול שתיתי בחיי, ועכשיו אתם באים ומכניסים לי מזרק קטן שכזה'... האחות ניסתה שוב. אני סופר ושום דבר לא קורה. לבסוף בא הרוסי עם מזרק ענק ואמר: 'תספור עד ארבע ותרדם'. אני לא מספיק לאמר ג'ק רובינסון, וכבר אני בעולם אחר", סיפר. כשנשאל אם חייו השתנו לאחר שהתגלתה בגופו המחלה, השיב: “ברוך השם תמיד זיינתי, אכלתי, שתיתי, פגעתי, הצחקתי. היום אני עושה את הכל חוץ מלשתות".

את ההופעה האחרונה הקדיש ליפה ירקוני, חברתו, במלאת שנה למותה. היה זה בדצמבר 2012. הוא ובנו, אלון שר, כוכב תוכנית הריאליטי "דה ווייס", שרו את השיר "זה כל עולמי שלי".

מחלת הסרטן הוסיפה לתקוף אותו גם בהמשך. לפני חודשיים התגלה בראשו גידול סרטני, ממנו לא הצליח להתאושש. הוא הותיר אחריו אשה, שלושה ילדים ושלושה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו