בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

הפסיכולוג הראשון של צה"ל

רון שובל השתמש בידע שרכש בצבא דרום אפריקה כדי להקים את יסודות תורת המיון הצה"לית. "הוא האמין ביכולתו של השיח האנושי לחולל שינוי בפרטים ובקבוצות, וראה בפשרה הישג ולא תבוסה"

2תגובות

ב-1947, כשהיה בן 25, עלה רון שובל מיוהנסבורג לארץ ישראל. הוא היה סוציאליסט וציוני נלהב, שהתנגד למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה מולדתו. בדרכו לארץ שהה במרסיי עם ילדים ניצולי שואה, שהמתינו לאוניה. "שם נטמנו ראשוני הזרעים של מה שנודע אחר כך כ'עבודת שדה של הפסיכולוגים'”, אמר פרופ' גבי שפלר, מנהל מרכז פרויד באוניברסיטה העברית, שנשוי לבתו של שובל.

ב-1948 התגייס לחיל האוויר והיה הפסיכולוג הראשון בצבא. במסגרת זו, הניח את היסודות לתורת המיון הצה"לית לצה"ל ולקצונה. לצורך כך הוא השתמש במבחני המיון לטייסים של צבא דרום אפריקה, בו שירת בין 1942 ל-1947. את המבחנים הצליח להבריח לישראל "למרות יושרתו ויושרו המוסרי", כדברי פרופ' שפלר. בארץ הוא פיתח אותם התאים אותם למציאות הישראלית המתהווה.

שובל ייעץ לאנשי אגף כוח אדם במטכ"ל בנושאים הקשורים לנפש האדם ולמניעיו. הוא היה הפסיכולוג הראשי של צה"ל ואחר כך מפקד היחידה למדעי ההתנהגות. הוא זה שטבע את המושג חפ"ש (חוליות פסיכולוגים בשדה), שביטא נאמנה את תפיסתו, לפיה הפסיכולוגיה היא אמנם מקצוע אקדמי, אך היא נועדה לשרת אנשים שזקוקים לה.

ב-1966 הוא נקרא לעמוד בראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בימיה הראשונים. בהמשך כיהן גם כסגן הרקטור. רבים מהפסיכולוגים שמאיישים את הצמרת האקדמית והמקצועית בארץ למדו אצלו. מחקריו עסקו בפסיכולוגיה של הילד, בפסיכולוגיה של יחסי אנוש ובנושאים צבאיים שונים.

הוא היה חוקר חרוץ, מורה אהוב ומחלוצי היישום של תיאוריות פסיכולוגיות בשדה. במסגרת זו פיתח פרויקטים בתחום העבודה הקהילתית ועבד עם אוכלוסיות קשות-יום. לצד זאת, הוא תרם להתפתחות הפסיכולוגיה גם מחוץ לאוניברסיטה, בתפקידיו כיו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ויו"ר מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות.

"הוא האמין ללא סייג ביכולתו של השיח האנושי הכן והפתוח לחולל שינוי בפרטים ובקבוצות, וראה בפשרה הישג ולא תבוסה", אמר שפלר. "כך פעל להגברת הידברות וההבנה בין מפקדים וחיילים ובין מדריכים וחניכים בצבא, בין מורים ותלמידים ובין חוקרים מתחומי מחקר ויישום שונים בפסיכולוגיה באוניברסיטה, בין קבוצות פסיכולוגים בעלות אינטרסים מנוגדים וקונפליקטים בהסתדרות הפסיכולוגים ובמועצת הפסיכולוגים, ובין עמים ניצים בפעילותו האינטנסיבית בשנותיה הראשונות של תנועת 'שלום עכשיו'.”

רעייתו פייגי, פסיכולוגית קלינית אף היא, מתה ב-1995. הוא הותיר אחריו ארבעה ילדים, שמונה נינים ושישה נכדים. בתו, מיכל, היא פסיכואנליטקאית ופסיכולוגית קלינית. גם שניים מנכדיו מתמחים בפסיכולוגיה קלינית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו