בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

הכימיה, על כל היבטיה וקסמיה

פרופ' רפאל איקן חקר את הכימיה של הצרעות, הנמלים והפרחים, אבל יותר מכל אהב את הכימיה עם אשתו יעל, נינתו של יואל משה סלומון

3תגובות

אחד האתגרים בפניהם ניצב הכימאי פרופ' רפאל איקן בראשית שנות ה-80, היה למצוא ממתיק טבעי דל קלוריות ורב עצמה. התברר, כי שבטים אינדיאנים בפרגוואי משתמשים זה זמן רב בממתיק המצוי בצמח סטיביה רבאודיאנה. בשיתוף עם חוקרים מהגן הבוטני בגבעת רם, עלה בידיו לגדל את הצמח בישראל. הם מצאו, כי הממתיק מצוי בעלים ושמתיקותו עולה על זו של הסוכרוז פי 250. בהמשך התברר, כי ניתן לגדל את הצמח בהיקף גדול ולהפיק ממנו את הממתיק דל הקלוריות, וכי הוא עמיד בתנאים חומציים ובטמפרטורות גבוהות ולפיכך מתאים להמתקת משקאות קלים, לבישול ולאפיה. היום הוא נמכר כמוצר צריכה בחנויות.

במחקר אחר שערך פרופ' איקן עם חוקרים נוספים, הוא הצליח למצוא אנזים שיהיה מסוגל להעשיר את ריחו ואת טעמו של היין. האנזים שהופק מפטריה נמצא כה יעיל למשימה, עד כי צוותים של טועמי יין ממכון היין הישראלי אישרו כי הוא מעשיר באופן משמעותי ביותר את ארומת היין. הממצא נרשם כפטנט בארץ ובעולם.

איקן היה מחלוצי חקר הכימיה של חומרי טבע בישראל. מאז שהיה בן 15 ועד שיצא לגמלאות עבד, למד וחקר במחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטה. לארץ ישראל הוא עלה מרוסיה ב-1938 עם משפחתו, לאחר שקיבלו באופן נדיר אישור לביקור קרובי משפחה. עוד כתלמיד בית ספר בירושלים החל לעבוד במחלקה לכימיה פיזיקלית של האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

בראש המחלקה עמד פרופ' לדיסלאוס פרקש. "הוא היה חלוץ בכך שתרם רבות למדע הטהור והשימושי. הוא סבר כי בנוסף למחקר הבסיסי יש צורך במחקר שימושי לשם פיתוח התעשייה הכימית בארץ", סיפר איקן. "גישה זו הייתה לברכה רבה בזמן מלחמת העולם השניה, כאשר ארץ ישראל נותקה מהעולם החיצון והיה צורך לפתח מחקר עצמאי תוך שימוש בחומרי גלם מקומיים”. מחקרי המחלקה כללו הכנת ציוד לחיל האוויר המלכותי הבריטי, שנותק ממקורות האספקה שלו בזמן מלחמת העולם השניה.

באחד הימים בשנת 1947 כינס פרופ' פרקש את כל אנשי המחלקה ובישר להם כי בקרוב עומד לבקר במחלקה פרופ' חיים וייצמן. הוא הדגיש כי וייצמן נוהג לערוך ביקור יסודי הכולל "פתיחות פתע" של מגירות וארונות במעבדה, והסדר בהם, לדעתו, משקף במידה מסוימת את איכות המחקר המתבצע במעבדה. "בהינתן האות נרתמו כולם לעבודת ניקוי וסידור המעבדות. מבצע זה ארך מספר ימים. והנה הגיע היום המיוחל. אנשי המחלקה הציצו מחלונות הבניין בכדי לחזות בבואו של פרופ' וייצמן...עד מהרה התברר כי הזוג וייצמן היה דחוק בזמן ובכך גרם לכולנו לאכזבה רבה. על ביקור כזה ניתן לומר: זו מלאכת הכנה וזה שכרה", כתב איקן.

את שירותו הצבאי העביר בין היתר בחיל המדע, שעסק בפיתוח ובמחקר של אמצעי לחימה. במעבדות החיל בירושלים הוכנו בקבוקי מולוטוב, מתקן ליצירת מסך עשן ומוצרים פירוטכניים. במהלך שירותו הצבאי השתתף באירוע היסטורי: העלאת עצמותיו של הרצל לקבורה בירושלים.

את עבודת הדוקטורט בכימיה כתב בהדרכתו של פרופ' ארנסט דוד ברגמן. אחרי כמה שנים בחו"ל, ב-1961 חזר לאוניברסיטה העברית והמשיך עבודתו בהוראה ובמחקרים, תוך שהוא מתקדם באקדמיה עד שכיהן כראש המחלקה לכימיה. מחקריו היו מגוונים ועסקו בנושאים כמו הפקת דלק נוזלי מאצות בים המלח; אמצעים להדברת חיפושית הגרגרים שנפוצה באסמים וגורמת להם נזקים כבדים; חייה של הצרעה המזרחית והשפעת חומרי טבע על דחייתן ומשיכתן של נמלים שפולשות לבתים.

הוא פירסם שמונה ספרים, כ-150 מאמרים ועשרות מאמרים בעיתונים ובמגזינים פופולריים. לצד זאת, כתב שני ערכים באנציקלופדיה העברית. זמן רב הקדיש גם להקניית תשוקה לכימיה בקרב בני נוער וצעירים.

"משחר נעורי ועד עצם היום הזה תפסה הכימיה, על כל היבטיה וקסמיה, את רוב עולמי. בעיקר כימיה של חומרי טבע והכימיה ביני ובין יעל", כתב. הוא הותיר אחריו את יעל אשתו, נינתו של יואל משה סלומון, ארבעה ילדים ו-12 נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו