בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת מאיר נוביק, ממייסדי קהילת המודיעין הישראלית

נוביק, שעלה ארצה מפולין ורוב משפחתו נרצחה בשואה, היה מפקד בהגנה, איש שב"כ וניצב במשטרה. הלוויתו תיערך מחר בקרית שאול

9תגובות

מאיר נוביק, ממייסדי קהילת המודיעין של ישראל, מת בסוף השבוע בגיל 99. נוביק היה איש "ההגנה", מראשוני השב"כ וניצב במשטרה. הוא ייטמן מחר (ראשון) בשעה 15:00 בחלקה הצבאית של בית העלמין קרית שאול.

נוביק נולד וגדל בוורשה, בירת פולין. ב-1936 עזב את מולדתו. "על כל צעד ושעל ראו שיש אנטישמיות, ולא חשבנו שאנחנו צריכים לחיות במדינה כזאת", אמר לפני כמה שנים בראיון במסגרת הסרט "פרשת הסרג'נטים" של פלג לוי.

בראיון הוא נזכר באחת התקריות האנטישמיות בוורשה: "הלכתי יום אחד לספריה הלאומית ברחוב הראשי. ניגשו אלי שני חבר'ה ושאלו ‘ז'יד או לא ז'יד?’ כלומר, יהודי או לא... אחד אמר ז'יד וקיבלתי זץ עם מקל על הכתף ונפצעתי בעין...באתי הביתה, הייתי חבול בפניי ובכף ידי מפני שהכנסתי אגרוף ישר לשיניים ונפצעתי. אבא פותח את הדלת ושואל 'החזרת או לא?' - זו היתה התגובה של יהודי מבוגר בפולין, שחשב שלא יתכן כי בן שלו יקבל מכות ולא יחזיר", סיפר.

הקשר עם הוריו, שנשארו בפולין, נותק סביב 1938 עם קבלת המכתב האחרון מהם, ורוב משפחתו נרצחה בשואה. למולדתו חזר כתייר עשרות שנים מאוחר יותר. "המקום הוא יפה, בנוסף זה מזכיר נשכחות וגם זול", אמר.

בארץ הצטרף נוביק לשורות ההגנה, הדריך אנשים בשימוש בנשק, אימן חיילים בשדה והיה פעיל ב”מוסד לעליה ב’” – שאירגן את מבצע ההעפלה לארץ ישראל. הוא שימש גם כמפקד ההגנה בעמק חפר, פעילות שנעשתה במחתרת ולכן התגייס ל”משטרת היישובים העבריים” שפעלה בחסות הבריטים.

בהמשך עבד בש"י (שירות הידיעות של ההגנה), שם היה אחראי על המרחב בין רמת גן לחיפה. "בפעולה זו קשרתי קשרים עם מספר קצינים בריטיים, אשר סיפקו לי ידיעות חשובות, לרוב ללא תמורה, על תוכניות הפעולה בארץ: חיפושים, מעצרים וכו’", סיפר.

לאחר קום המדינה היה אחד מראשוני אנשי השב"כ. בהמשך עבר למשטרה, שם שימש ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים וראש מחלקת ההדרכה. ב-1959, בטקס סיום קורס קציני משטרה בכירים, הוא סירב לענוד את אותות המשטרה. ראש הממשלה, דוד בן גוריון, נתקל בו ונזף בו על כך. "אם שאלת אשיב בכנות... יש לי האותות, אך ברגע שאסרת לענוד את אות 'ההגנה' על מדים, הסרתי גם את האותות האחרים", אמר לו נוביק. "למען אות ההגנה עשיתי הרבה יותר מאשר למען האותות האחרים, שמותר לי לענוד", הוסיף.

עד יומו האחרון ריחפה מעליו העננה של "פרשת הסרג'נטים" מ-1947, שזעזעה את היישוב: חטיפתם והוצאתם להורג על ידי האצ"ל של שני סמלים בריטים כתגובה לתליית שלושה לוחמי אצ"ל ע"י הבריטים. הסמלים נחטפו מבית הקפה אליו הגיעו כדי להיפגש עם נוביק, שהיה מפעילם מטעם ש"י.

"הפרשה היתה כל כך מכאיבה... מבחינה מצפונית, גרמתי לכך שהאנשים האלה הוצאו להורג. זה לא נותן לי מנוחה עד היום. זו היתה פרשה נוראה בשבילי", אמר בראיון בסרט על הפרשה. "זה מעשה נבזי. עצם התליה של האנשים - במקרה זה גם חפים מפשע. נניח שהיו תופסים איזה מרגל שבאמת פעל נגד המדינה והיו כאלה", הוסיף.

נוביק הוא אביו של איש העסקים ויועצו המדיני של פרס לשעבר, ד"ר נמרוד נוביק. הוא הותיר אחריו את רעייתו בלימה, בניו לויה שמיר ונמרוד נוביק, נכדים ונינים. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו