בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפלמ"חניק שלימד את ילדי הרצליה לשחות

שרון לב טוב השתתף במבצעים, פשיטות וקרבות רבים, אך בסוף הלך בדרכו של סבו, שהיה המנהל הראשון של בית הספר העממי בהרצליה

תגובות

כשהיה תלמיד בכיתה ט' בגימנסיה הרצליה בתל אביב גויס שרון לב טוב להגן על המולדת. תחילה, במסגרת הגדנ"ע, הוא הוכשר באימוני נשק ושדאות "במטרה להגן על היישוב העברי, על המפעל הציוני ועל הכבוד העברי" כדבריו. עם סיום לימודיו, ב-1946, התגייס לפלמ"ח.

את זיכרונותיו מימיו הראשונים בפלמ"ח סיפר בראיון למרים בורג, שפורסם בשנה שעברה בעיתון גמלאי הרצליה. "הועברנו לקיבוץ נען, שם התגוררנו באוהלים ועבדנו בכל ענפי המשק. משם הועברנו לקיבוץ עין השופט, שאליו הלכנו במסע רגלי במשך שלושה ימים. כשהגענו התברר שאוהלים לא היו ונאלצנו לישון ברפת הקיבוצית. אך איך אמרו בפלמ"ח – 'מקור - מתים, מסירחון – לא'. עשינו עבודה זהה לזו של חברי המשק, והאימונים הצבאיים היו מעטים יחסית לעומת עבודת הכפיים. גולת הכותרת היו מסעות ניווט ליליים וזכור לי מסע פלוגתי שנערך בפסח 1947 לאזור ים המלח, מצדה והמכתשים, שנמשך עשרה ימים, עם משמעת מים נוקשה וטעויות בניווטים".

אחרי ההכשרה והאימונים החל להשתתף בפעולות שונות. "נתבקשנו לקחת חלק באירועים שונים שהיו ביישוב עם הארגונים הפורשים - לח'י ואצ'ל - ובהגנה על דרכים שהיו מאוימות על ידי הערבים. בשל המחסור באספקה סדירה של אוכל, 'נאלצו' הלוחמים הצעירים להשביע רעבונם בדרכים יצירתיות מאוד. פירות ממטעים, בשר מלולים ועוד כהנה וכהנה צורות שונות. לא פעם נענשנו על כך וכמעט סולקתי מהפלמ'ח, אבל בסופו של דבר הוחזרתי כדי להילחם", סיפר.

הוא שירת ב"גדוד הרביעי", גדוד המטה של הפלמ"ח, שהורכב מהיחידות המיוחדות, ואחר כך בחטיבת הראל. אחת הפעולות בהן השתתף היתה הורדת המעפילים מהאונייה "שבתאי לוז'ינסקי" בחוף ניצנים במארס 1947. “צויידתי באקדח זעיר עם שלושה כדורים. עם שחר הגיעה הספינה ועלתה על שירטון. אנשי הפל-ים מתחו חבל מהספינה לחוף והחלו להעביר את המעפילים בסירות גומי, תוך אחיזה בחבל. כשהיום החל להאיר הוקף המקום באנשי צבא בריטיים ולמקום החלו לזרום קבוצות גדולות של מתיישבים כדי להתערבב עם המעפילים וכדי להקשות על זיהויים", סיפר.

"קיבלנו הוראה להתחמק מהבריטים ותוך הסתתרות בדיונות הגענו לכביש, תפסנו טרמפ עם מונית מעזה, שהיו בה ערבים עם שבריות. אבל אנחנו נרדמנו עד שהגענו ליפו. כשהגענו ל'עין השופט' נמסר לנו כי הפסדנו נסיעה חינם בספינה של הבריטים לקפריסין", הוסיף בהומור.

לצד זאת, הוא השתתף בפשיטה על רמלה ובפשיטה על מחסן הנשק בתל ליטוינסקי, בקרבות הדרך לירושלים, במבצע "חורב", בפשיטה על ג'בע, בקרב על "משלט החסימה" בכביש רפיח-אל-עריש ובפירוק הנשק מגדוד האצ"ל בפרשת אלטלנה. בשירותו בחטיבת הראל הוא נפצע קשה בקרב במנזר "סן סימון" בקטמון, אך חזר להילחם פחות משבוע לאחר מכן.

הכושי עשה את שלו

עם פירוק הפלמ"ח התמלא כעס. “הרגשנו כי 'הכושי עשה את שלו - הכושי יכול ללכת'. התמרמרנו וסירבנו לקבל את הפירוק. אבל לימים הבנו שההחלטה נכונה. פוזרנו ביחידות סדירות אך היה לנו מאד קשה לקבל את המשטר הצבאי שהונהג בצה'ל", סיפר. בהמשך, בצה"ל, הוא השתתף במבצע "קדש", במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים.

משפחתו של לב טוב באה ממחוז קייב באוקראינה. סבו מצד אביו, פתחיה לב טוב, עלה
ב-1909 עם משפחתו לארץ ישראל. בארץ הוא היה מורה ומחנך, וניהל את בית הספר העממי הראשון בהרצליה, שהעניקה לו אזרחות כבוד. "מבין המורים הצעירים של העליה השניה, אשר ראו בעבודת ההוראה יעוד לאומי ונתנו את ידם ולבם לייסוד תנועת העבודה בארץ", נכתב עליו בעיתון "דבר" עם מותו.

גם לב טוב הנכד בחר בחייו המקצועיים להיות מורה. תחילה, מ-1951, היה מורה לחינוך גופני בתיכון "הראשונים" בהרצליה. 20 שנה לאחר מכן השלים תואר בהיסטוריה כללית ובתנ"ך והיה מורה להיסטוריה עד שנת 2000.

הוא הותיר אחריו את אשתו עליזה, אף היא לוחמת פלמ"ח, שני ילדים וחמישה נכדים. אחיו הוא פרופ' אהרן לב טוב, ראש המחלקה לנוירוביולוגיה רפואית באוניברסיטה העברית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו