בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2013-1923

מת יחיאל קדישאי, עוזרו ויד ימינו של מנחם בגין

האיש שהיה בצעירותו פעיל אצ"ל ובית"ר ליווה את ראש הממשלה לשעבר בכל הרגעים הדרמטיים; נתניהו ספד לו: "הוא היה סמל לאהבת המולדת"

5תגובות

יחיאל קדישאי, יד ימינו ואיש סודו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין, מת היום (שׁבת) בגיל 90. הלווייתו תתקיים מחר ב-14:00 בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. קדישאי נולד בפולין ב–1923 כיחיאל קדישזון. כשהיה בן שלושה חודשים עלה לארץ ישראל עם אביו, אמו וארבעת אחיו. הבכור, יצחק, היה ממייסדי תיאטרון הקאמרי ויחיאל היה הצעיר. הוא למד תחילה ב"חדר" בכרם התימנים בתל אביב ובבית הספר "תחכמוני" בעיר. את שם משפחתו שינה לקדישאי בעצת צבי רזיאל, אביו של מפקד האצ"ל.

הוא היה פעיל בבית"ר, באצ"ל ובבריגדה היהודית ובתום מלחמת העולם השנייה נשלח לטפל בניצולי שואה. במוסד שהקים בגרמניה פגש את אסתר בראון, ניצולת אושוויץ, שהפכה לאשתו. ב–1948 חזר לארץ בספינה "אלטלנה". בהמשך עסק בשיקום נפגעי ונכי אצ"ל, יצא בשליחות בית"ר לחו"ל וניהל את מועדון התיאטרון, שהיה מוסד מוכר וחשוב בתל אביב.

את בגין פגש לראשונה ב-1942, במפגש של חיילים יהודים בצבא הבריטי, בבניין שלימים הפך ל"מצודת זאב" בתל אביב. "נכנס חייל במדים של הצבא הבריטי עם סמל של הצבא הפולני, שאף פעם לא ראיתיו ולא ידעתי מיהו", נזכר בראיון ל"ערב חדש" במאי האחרון, בהתייחסו לבגין. "הוא ענה על שאלות, ניתח במשך חצי שעה אפשרות להציל את היהודים בתנאי שהיישוב היהודי בארץ ישראל יילחם נגד הבריטים בנושא של פתיחת השערים. ואם נצליח לתת להם מכות כאלה שהם יסכימו שהיהודים ייכנסו... אז תתחיל זרימה ובריחה של יהודים ואפשרות של הגעה לארץ ישראל של יהדות רומניה והונגריה ובולגריה ואולי גם כמה מיהודי פולניה יינצלו".

צפו בקדישאי מספר על תקופתו בבריגדה

את הקריירה הציבורית החל קדישאי באופן רשמי ב–1964, כשמונה למזכיר סיעת חרות בכנסת ולעוזרו האישי של בגין, אז קשריו עם האחרון התהדקו. ב–1967, כשבגין הצטרף לממשלת האחדות עם לוי אשכול, היה קדישאי לראש לשכתו. עם עליית הליכוד לשלטון ב–1977, מונה קדישאי למנהל לשכת ראש הממשלה - תפקיד אותו מילא עד התפטרותו של בגין ב–1983.

הוא היה עמו לאורך כל הדרך במשך 30 שנה: מהמדבר האופוזיציוני, דרך ראשות הממשלה, במפגשים עם גדולי העולם, בהענקת פרס נובל לשלום, במלחמת לבנון הראשונה ועד לפרישתו, הסתגרותו ומותו של בגין. אחרי מותו של האחרון, ב-1992, מתח קדישאי ביקורת חריפה על "העיתונאים והפוליטיקאים", כדבריו, ויחסם התקיף לבגין במלחמת לבנון הראשונה. בראיון ל"חדשות", אמר: "אם איש המערך היה עומד בראשות הממשלה בתקופת מלחמת לבנון - ולא מנחם בגין - אז מלחמת לבנון היתה מתקבלת באופן חיובי בציבור... אז זו היתה הופכת למלחמת אין ברירה ולא מלחמת ברירה", הוסיף.

קדישאי תקף גם את ההפגנות נגד בגין. "אין דבר כזה קונצנזוס, שאתה יכול לחזות מראש מה ייצא ממלחמה. מלחמה זה לא בית חרושת לשולחנות. אתה מכניס 20 קוב עץ ומוציא 200 שולחנות... היו קורבנות וכל קורבן הוא עולם ומלואו. אבל הדיבורים על ה-656 הרוגים שנפלו, וההפגנות על יד ביתו של בגין, הצעקות 'אתה רוצח'. זה יכול היה לקרות רק אצל אנשים אכולי שנאה... אני לא יודע אם זה מה ששבר את בגין, אבל זה בודאי הוסיף טיפות רבות לכוס התרעלה".

לצד זאת, הוא מתח ביקורת גם על הקמתה של ועדת כהן לחקירת הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. "אני גם חושב שאחד הדברים החמורים שנעשו במלחמת לבנון היתה הקמת ועדת כהן", אמר. לדבריו, בגין אמר לו - "תראה יחיאל, גוים הרבה גוים והיהודים אשמים".

יעקב סער / לע"מ

"תביאו לי את יחיאל", נהג בגין לבקש, כשנזקק לעוזרו הנאמן, שנותר תמיד מאחורי הקלעים. ב–1985, בתוכנית "חיים שכאלה", התראיין בטלפון בגין, שסיפר על קדישאי: "יחיאל היה יד ימיני במשך עשרות שנים, עזר לי בכל יומם ולילה ולא חסך שום מאמץ, וכך התקרבנו איש לרעהו". בגין כינה אותו "חברי לעבודה, ידידי היקר".

ב–1996, בראיון לרגל קבלת אות "יקיר תל אביב", אמר קדישאי לגדעון סאמט כי בגין היה "ציוני פרפקט". כשנשאל על פרישתו של בגין, השתמש במשל על מטפס הרים בעל כושר וניסיון רבים, שהעפיל במאמץ עליון לפסגת ההר הגבוה בעולם, ובשלב מסוים החליט שאינו יכול להמשיך עוד - וחזר הביתה.

קדישאי לא הרבה לדבר על בגין. בראיון ל”מעריב”, ב–1987, אמר: "מצב הרוח שלו משתנה בהתאם לחדשות של כל יום... כשהוא שומע על מריבות, התכתשויות, פעילויות חבלניות, אז ברור שמצב הרוח פחות טוב".

בחודש מאי האחרון, במלאת לו 90 שנה, נערך ערב הצדעה לקדישאי במרכז מורשת בגין. קדישאי ציטט בנאומו את ראש הממשלה לשעבר, ואמר: "מנחם בגין אמר 'כשאויב אומר שהוא רוצה להשמיד אותנו, צריך להאמין לו ולעשות הכול כדי למנוע ממנו'. גם היום רוצים לכלותנו, ברוך ה', אנחנו פה למעלה משישה מיליון יהודים בארץ ישראל, לא חלמנו על כך, ברוך ה'".

צפו בראיון האחרון עם קדישאי, לפני חצי שנה

ב-1996, כאשר נשאל על שלומו שלו, השיב קדישאי: “טוב, באופן יחסי לשלום המדינה", והוסיף כי אפשר לשמור על ישראל "איתנה ובוטחת בעתידה, אם רק נדע כיצד להבטיח זאת". ראש מרכז מורשת בגין, הרצל מקוב, אמר במסיבת יום הולדת ה-90 של קדישאי, כי הוא "דמות מיוחדת בנוף הציבורי הישראלי, ששימש כ–30 שנה כמזכירו ויד ימינו של מנחם בגין ומעולם לא שאף לתפקיד ותגמול אחר פרט לביצוע תפקידו".

בראיון שהעניק ל"ערב חדש" לפני חצי שנה לרגל יציאת הביוגרפיה שלו, "יד ימינו" (מאת מנחם מיכלסון) אמר קדישאי: "אני אופטימי, מפני שאני תמיד אופטימי. הכל חולף, חביבי, אחרי הצרות באות ישועות ונחמות". כשנשאל על שנותיו לצדו של בגין, אמר: "זכות גדולה, זכיתי בזכות גדולה", והוסיף, בהתייחסו לאופיו של בגין: "במידה כזו של יושרה לא ניחן אף אחד, אני לא פגשתי".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר הערב כי  "יחיאל היה צנוע, חכם, שנון ומסור כל כולו לארץ ישראל ולעם ישראל. הוא היה סמל לאהבת המולדת והנכונות להקרבה עצמית למענה. פגשתי אותו רק לפני חודשים בודדים ושוחחנו על התפקיד המרכזי שמילא בשנותיו כמנהל לשכתו של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין. ליחיאל היתה נשמה יהודית ולב חם. כולם אהבו אותו ובצדק".

יושב ראש הכנסת לשעבר, ראובן ריבלין, ספד אף הוא לקדישאי ואמר כי “הלך מאיתנו אדם שהיה עבורנו זיכרון חי לז'בוטינסקי ובגין. איש שיצק מים על ידיו של בגין ועמד לצדו בכל השעות הגורליות וההיסטוריות. קדישאי סימל את כל מה שאנחנו, כעם ותנועה - אוהב העם, נאמן לדר, נוח לסובבים אותו, שדעתו היתה מעורבת עם הבריות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו