בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

המהנדס האווירונאוטי הראשון ממסך הברזל

כשפרופ' יצחק גוטמן היה ילד התרחש נס במשפחתו, שבזכותו אביו שרד את הפוגרום ביהודי בוקרשט בשלג בלב יער. מזלם של שניים מאחיו לא שפר עליהם. כשבגר, עלה לישראל והיה ממקימי התעשיה האווירית

תגובות

ב-21 בינואר 1941, כשהיה כמעט בן עשר, ראה יצחק גוטמן לנגד עיניו את הפוגרום ביהודי בוקרשט. "בין 60 ל-80 ליגיונרים פרצו את דלת ביתנו בחמת זעם, בצעקות. באותה שעה שהינו כולנו בבית", סיפר. הפורעים, אנשי "משמר הברזל", נטפלו לאביו, הרב צבי גוטמן, שהיה רבה הראשי של בוקרשט, דור שביעי לבעל שם טוב - ולשניים מאחיו – יוסף, בן 25, ויעקב, בן 27.

"מה שקוראים 'מכות רצח' אכן היו מכות רצח. עוד חודשים אחר כך ראינו מדי יום את קירות הבית מוכתמים בדמם", סיפר ב-2004 בראיון ל"הצופה". אחר כך הם הרסו את הבית ורוקנו אותו מחפצים.

אביו ואחיו נעצרו, והובלו על גבי משאיות ליער ז'ילאווה בפאתי העיר. "הם הורדו בשלשלות והוכרחו לשכב על השלג, בחורף הרומני הקר, שם ירו בהם", סיפר גוטמן. "אבי אחז בפרקי ידיהם של אחיי – אחד מכל צד – והם נשכבו על השלג". שני אחיו נהרגו מהיריות. אביו ניצל.

"הרוצחים סיימו את מלאכתם וברחו מהשטח, ואילו אבי נותר לשכב על השלג הקר. הוא קם על רגליו והחל לכת בשלג, בלי כיוון", סיפר גוטמן. בהמשך, אביו נתפס ושוב הובל ליער. גם הפעם ירו בו. גם הפעם, כפי שהעיד בנו, “הוא לא חש מאום ושוב נשאר בחיים". לימים התברר, כי אביו היה הניצול היחיד בטבח היהודים ביער, בו נרצחו כ-90 איש.

אחרי המלחמה למד גוטמן באוניברסיטה הפוליטכנית של בוקרשט, וקיבל תואר מהנדס אווירונאוטי. לצד זאת, הוא סיים את בית הספר לקצינים של חיל האוויר הרומני והיה קצין. עד 1960 עבד באגף התעופה האזרחית הרומנית כמהנדס בכיר לתיכון מטוסים, וביצע מספר פרוייקטים חשובים לתעופה הרומנית.

ב-1960 קיבל את האישור המיוחל, ועלה לישראל. כאן, כמהנדס האווירונאוטי הראשון שהגיע ממסך הברזל, הוא השתלב בתעשיה האווירית, שם תרם רבות להקמת ההנדסה האווירונאוטית, ולפיתוח וביצוע פרוייקטים אווירונאוטיים צבאיים ואזרחיים.

במצוות בן גוריון הוא הוסיף לשמו שם עברי - “בן צבי". ב-1981, אחרי שניהל את המשרד האירופאי של התעשייה האווירית בפאריס, הוא מונה לסגן המנהל הכללי שלה. במקביל, לימד בטכניון בחיפה ובאוניברסיטת תל אביב.

הוא הותיר אחריו את אשתו רות, ד''ר במוסיקולוגיה, ושתי בנות – טאה, ד''ר בפסיכולוגיה, ושירלי, מהנדסת ועו''ד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו