בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

החוקר שגילה שדגים משנים את מינם

פרופ' לב פישלזון, שפירוש שמו הוא בן הדג, סיכן את חייו כשחיפש דגים בסואץ אחרי ששת הימים. אחרי מותו, בן 90, הותיר 800 מיני דגים להם העניק שם עברי

7תגובות

פרופ' לב פישלזון, שפירוש שם משפחתו באידיש הוא "בן הדג", הקדיש את חייו לחקר הדגים בים, והעניק שמות בעברית ל-800 מיני דגים. הוא נולד בפולין ב-1923, למד לתואר ראשון במדעים בברית המועצות, וב-1949 עלה לישראל. "את כל ההיסטוריה הציונית עברתי בקיצור. לאחר שעליתי עברתי את כל שלבי כור-ההיתוך: עבדתי בפרדסים ובבניין, בסבלות ובסלילת כבישים...הזעתי בראשון לציון - ממש כמו בן גוריון", סיפר עשור לאחר עלייתו.

ב-1951 הוא הקים במפרץ אילת הקים תחנת מחקר שעסקה בחקר האלמוגים.
"ב–1950 ירדתי לראשונה לאילת. נכנסתי למים, ואחרי שראיתי מה יש שם החלטתי שאת זה אני רוצה לחקור", אמר לפני כמה חודשים בראיון ל"הארץ" לרגל יום הולדתו
ה-90.

בהמשך הוא היה אחד ממייסדי אוניברסיטת תל אביב, שם כיהן כמרצה במחלקה לזואולוגיה מ-1967. מחקריו היו פורצי דרך. הוא גילה כי כאשר שני מינים של אמנונים מזדווגים, נוצרים רק צאצאים זכרים – תגלית חשובה שאפשרה לווסת את גידול הדגים בעולם. לצד זאת, הוא חשף את יכולתם של דגי פזית ים סוף לשנות את מינם מזכר לנקבה – והסביר בכך את היעלמותם של דגים זכרים מלהקות הדגים.

"הוא זכה לעבוד בתקופה מעוררת קנאה: אחרי מלחמת ששת הימים הוא נהג לעלות על ג'יפ מתל אביב ולנסוע עד לדרום סיני, כדי לצלול ולאסוף אלמוגים, דגים וחסרי חוליות אחרים. פריטים רבים המצויים היום באוספים הלאומיים נאספו על ידו באותן שנים", אמרה הביולוגית הימית ד"ר נועה שנקר, שזכתה לעבוד לצדו במחלקה.

אחת ממשלחות המחקר בראשן עמד יצאה למסע שנמשך שבועיים במפרצי אילת וסואץ, זמן קצר אחרי המלחמה. הם הפליגו בספינת דייגים שחיל הים החרים ממצרים, לאחר ששימשה להעברת לוחמים מצריים לאילת.

המסע כלל סכנות רבות בדרך. תחילה, הרדיו של הספינה התקלקל והמשלחת נותרה מנותקת בלב ים. "היה זה סיכון גדול להיטלטל בצורה כזו בים, בודדים בין הגלים, נתונים לחסדי המנוע והרוח בלבד", סיפר פישלזון. בהמשך, הספינה נקלעה לסערה עזה, וטעתה בניווט. "הרוח היכתה בזעם על דפנות העץ, שיחקה בספינה כרצונה והגלים שטפו את הסיפון", סיפר.

מפגש עם כרישים

חוויה מפחידה נוספת היתה מפגש לא צפוי עם כרישים. "היה לילה חשוך ללא ירח, כאשר החלטתי יחד עם חבר נוסף לרדת לרחוץ בים. הצטיידנו בפנס חזק, ונכנסו למים. לא התרחקנו אלא כמה מטרים, כאשר חלף לידנו בשקט גוף שחור באורך של שניים וחצי מטרים לערך, חלקלק ומהיר מאוד, שהחל חג סביבנו במעגלים. היינו קרובים אליו כדי נגיעת יד בלבד. הארנו בפנס לתוך עיניו וגילינו שזה כריש ענק", סיפר פישלזון.

 

"מיהרנו לצאת מן המים וחזרנו לשם רק לאחר זמן מה. אז גילינו להפתעתנו שהטורף הימי הזמין בינתיים 'תגבורת' ויחד עם שני כרישים נוספים המתין לנו הרחק מן החוף...בכל הספרים המקצועיים כתוב שכרישים חיים במים עמוקים ובלבד וכן כתוב שם שבדרך כלל אינם תוקפים כאשר אין מטרידים את מנוחתם... נראה שאותו כריש לא ידע בדיוק מה כתוב עליו בספרים", הוסיף.

פישלזון פירסם גם מאמרים בכתבי עת פופולריים, ספרי לימוד לתלמידי בתי הספר ומדריכים ומגדירים לחובבי הטבע. עשרה מינים של בעלי חיים, שהוא זיהה לראשונה, נקראים על שמו. הוא הותיר את אשתו לובה, ילדיו פרופ' צבי פישלזון ועירית ברטל, נכדים ונינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו