בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

מאה שנים בארץ הזאת

אדל ממן (1913-2013) מטבריה קיבלה ממתקים מחייליו של אלנבי, הגישה פרחים להרברט סמואל ושמעה על הכרזת המדינה בחדר היולדות. בחייה היתה למורה מיתולוגית לצרפתית. תלמידה, אריאל הירשפלד כתב: "זקנתה היא מן היפות שראיתי"

3תגובות

במאה שנות חייה היתה אדל ממן (לבית טולידאנו) עדה לאירועים היסטוריים רבים, בהם שמונה מלחמות. היא נולדה בטבריה בחג השבועות של 1913 ומתה בת מאה וחודשיים, בקיץ האחרון. "נולדתי בארץ הזאת", נהגה לומר בגאווה. על מצבתה, בבית הקברות בחיפה, חקוק משפט זה.

משפחת טולידאנו נמנית על צאצאי מגורשי ספרד ומקורה בעיר טולידו. סבה של אדל, יהודה טולידאנו עלה ארצה ב-1862 ממקנס שבמרוקו והתיישב בטבריה. דודה, אחיה אביה, הוא הרב יעקב טולידאנו, שכיהן כשר הדתות בממשלת ישראל.

ב-1918, כשפרשיו של הגנרל הבריטי אלנבי נכנסו לטבריה, בדרך לדמשק, שמעה אדל את שעטות הסוסים. היא היתה אז ילדה בת חמש. השיירה נעצרה ליד בית סבה. אדל ירדה וקרבה לחיילים. אחד מהם נתן לה ביסקוויטים או סוכריות – שתי גרסאות קיימות לסיפור הזה – אך אמה אסרה עליה לאכול. "זה לא כשר", הזהירה אותה, והיא החזירה את הכיבוד לחייל.

כשהיתה בת שמונה, הנציב העליון הבריטי הראשון לארץ ישראל, סר הרברט סמואל, ביקר בטבריה. היא הגישה לו פרחים כבת העיר וכתלמידה בבית הספר. ב-1928, כשהיתה נערה, נשלחה אדל ללמוד בסמינר לבנות שליד "אליאנס" בוורסאי בצרפת. עם גמר לימודיה נשלחה לשרת כמורה בבית ספר של אליאנס ברבאט במרוקו אך כעבור כשנה, ב-1933, חזרה לטבריה והיתה מורה לצרפתית.

טלוויזיה

ב-1934 נישאה לעורך הדין יוסף דוד ממן ובני הזוג קבעו את משכנם בחיפה, בה עבד יוסף כשופט שלום ראשי. בחיפה עבדה אדל כמורה לצרפתית במרכז לתרבות צרפת והכשירה דורות של צעירים ומבוגרים דוברי צרפתית ואוהדי תרבות צרפת. בד בבד שימשה מורה לצרפתית בבית הספר התיכון בבנימינה ובפרדס חנה. תלמידיה זוכרים אותה כאישה יפה, מקפידה על לבושה, מסודרת, ומורה מצוינת. נמנים עליהם אהוד אולמרט, אריאל הירשפלד והרצל מקוב.

ביום ההכרזה באו"ם על הקמת מדינת ישראל היא היתה בבית היולדות. "על הכרזת האומות המאוחדות ביום כ"ט בנובמבר 1947 נודע לי בבית היולדות 'בתר' בחיפה. יום קודם לכן ילדתי במזל טוב את בני ארנון. האחיות סיפרו לנו על החדשות. ביישוב היהודי פרצה שמחה עצומה", כתבה במאמר שפירסמה ב"הארץ". "כשחזרתי הביתה, אחרי עשרה ימים, כמקובל אז לאחר לידה, וארנון התינוק בזרועותי, פתחה שכנתי היהודייה את דלת דירתה בבית שגרנו בו בשכונת הדר הכרמל, ובערבית חיפאית קולחת קיבלה את פני באימרה 'תבורכי תבורכי אם הבנים'".

היא היתה אשת משפחה שהתהדרה בשישה ילדים, 18 נכדים וכן נינים וחימשים (בני נינים). בשכונת כרמל מערבי בחיפה, בתקופת הצנע, שם גרה המשפחה משנות החמישים, טען בעל המכולת השכונתית שאין לו די בקבוקים כדי למזוג בהם את מנות השמן המוקצבות למשפחת ממן.

ב-2009 ראה אור הספר "נולדתי בארץ הזאת", שתיאר את קורות חייה. בהקדמה כתב מי שהיה תלמידהּ, אריאל הירשפלד: "זקנתה של אדל ממן היא מן היפות שזכיתי לראות בחיי. בכל שיחת טלפון שלה נשמעת אותה ערנות סקרנית, אותו אמון ילדי בדברים ורעיונות ואותו עניין חי בזולתה ובעולם. הכול שם צלול. רחוק מאוד היא נושאת עימה את הצלילות הזאת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו