בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

הקריין הראשון של קול ישראל

מאולפן מאולתר בדירה בפינת ארלוזורוב ובן יהודה בתל אביב, פתח אהוביה מלכין את השידור הראשון של הרדיו המחתרתי של "ההגנה" ב-1940. בהמשך היה ממקימי "עם עובד" ומייסד כתב העת "אלפיים", אבל תמיד הרגיש כ"אהוביה ממחנות העולים"

3תגובות

ב-1940, כשאהוביה מלכין היה בן 23, פנה אליו שאול אביגור, מראשי "ההגנה", וגייס אותו למשימה סודית: להיות הקריין הראשון של "קול ישראל", תחנת הרדיו המחתרתית של הארגון. "הוא אמר לי: 'כמובן, זה צריך להישאר טמון אצלך'", סיפר מלכין בראיון לפרויקט "תולדות ישראל", שמתעד את סיפוריהם של דור תש"ח.

השידור הראשון של "קול ישראל", ב-13 במארס 1940, נפתח באות התחנה – שריקה של קטע מ"התקווה", בביצועו של מלכין. בהמשך נשא דברי פתיחה על תוכנה של התחנה החדשה. “אנחנו רוצים לחנך את בני ישראל לדעת את האמת ולספר אמיתות שהממשלה מסתירה אותן ולחנך את הציבור בארץ למאבק על זכויותיו", אמר.

אחר כך קרא דברים שכתב ברל כצנלסון 20 שנה לפני כן נגד השלטון הבריטי: "אנו רוצים ללמד את בני היישוב ואת הנוער היהודי באשר הוא לא לנוס מן המערכה. לעמוד איתן במקומו, לעמוד על נפשו ועל תקוותו... וזאת היא אמרתנו וברכתנו במצור ובתקומה. חזק, חזק ישראל".

"הייתי נרגש עד באמת. עד שורשי נשמתי", סיפר מלכין לימים. התחנה שידרה מאולפן מאולתר בדירה בבניין בפינת הרחובות בן-יהודה וארלוזורוב בתל-אביב. "בתוך החדר הוקמה סוכה משמיכות כדי לבודד את רעשי הרקע שיגיעו מהרחוב. לקראת השידורים נקראו כל בעלי מקלטי הרדיו להפנות את המַקלט שברשותם אל החלון כדי לבטא את הזדהותם עם הפעולה המחתרתית וכדי לאפשר לציבור כולו להאזין לשידורים", נכתב באתר "הארכיון לתולדות ההגנה" של משרד הביטחון.

כדי לבלבל את הבריטים, התחנה החליפה לעתים קרובות את מקום השידור, את המשדרים ואת הקריינים. היא שידרה ידיעות שהצנזורה הבריטית אסרה את שידורם, כמו דיונים בפרלמנט הבריטי בשאלת ארץ ישראל ודיווחים על מבצעי ההעפלה, פעולות הצבא הבריטי נגד יהודים בארץ ופעולות המחתרות. לצד זאת, שודרו בה קטעי שירה ופרוזה עבריים. התחנה פעלה במתכונות שונות עד שהפכה לתחנת הרדיו הרשמית של מדינת ישראל, "קול ישראל".

שלוש שנים לאחר השידור הראשון גוייס מלכין לפלמ"ח, שם שירת בפלוגה ו' תחת פיקודו של רבין. במלחמת העצמאות היה קצין התרבות של חזית הדרום. בצה"ל היה ראש ענף הסברה וממלא מקום קצין חינוך ראשי.

לאחר השחרור היה מנהל חינוכי בבית ברל ובהמשך היה ממייסדי הוצאת "עם עובד" ומייסד "ספרים אופקים". ב-1989 הקים את כתב העת "אלפיים" והיה עורכו הראשון. בגיליון הראשון כתב: "'אלפיים', העושה את צעדו המהוסס הראשון, אינו מתיימר להציע פתרונים למצוקות ולבעיות המטרידות אותנו. אבל הוא רואה חובה לעצמו לנסות לפחות לשאול כמה מן השאלות הנכונות, ויראה לו זאת לזכות אם יצליח לזמן באכסנייתו חוגים ומחברים המבקשים להתמודד עם אתגרים שהציבה התקופה לבני דורנו כבני-אדם, כיהודים וישראלים". ב-2007 יצא לאור ספרו "האקטיביסט" אודות אליהו גולומב, מפקד "ההגנה".

הוא נולד בראש פינה כמה חודשים לפני שפורסמה הצהרת בלפור. "מאז ועד היום אני שלוב ללא הפרד עם הגרעין הקטן שצמח לימים לכדי מדינה לכל דבר. במרוצת 95 שנות חיי צברתי חוויות וניסיון לרוב בתחום האישי והלאומי כשהם שלובים זה בזה“, אמר לפני שנה בראיון לעלון "קורא במגדלים" של רשת מגדלי הים התיכון. את נעוריו בילה בתנועת המחנות העולים, וכשבגר היה מזכיר התנועה. "עד היום, כאשר אני נשאל 'מי אתה?'' אני משיב: 'אהוביה מהמחנות העולים'", אמר.

הוא הותיר אחריו את אשתו שרה’לה, בנו שאול, בתו תמר, שבעה נכדים ושישה נינים.

צפו בראיון עם אהוביה מלכין, פרויקט "תולדות ישראל":

פרויקט תולדות ישראל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו