בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

איך זורק אבנים הופך למחבל מתאבד?

איאד א-סראג' (1943-2013), הפסיכיאטר הראשון של עזה, חקר את ההשפעה הטראומטית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ילדי עזה והגדה. בדו"ח גולדסטון צוטט כאומר: "תרבות הדמוניזציה והדה-הומניזציה יוצרת פרנויה"

18תגובות

מחקרו של הפסיכיאטר העזתי, ד"ר איאד א-סראג', התמקד בהשפעה הטראומטית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ילדים ועל הקלות הבלתי נסבלת שבה ילד שזורק אבנים עלול להפוך למחבל מתאבד בבגרותו.

במאמר שפירסם ב-1997 תחת הכותרת "למה הפכנו למחבלים מתאבדים – להבין את הטרור הפלסטיני", כתב כי "הדבר המדהים הוא לא הופעת המחבלים המתאבדים, אלא דווקא הנדירות שלהם".

ב-2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, הוא פירסם מאמר בנושא ב"ניו יורק טיימס”. “הרבה ילדים בעזה מרטיבים במיטה, מתקשים להירדם ונצמדים לאמהותיהם", כתב. “גרועה מכך היא ההשפעה ארוכת-הטווח של הטראומה החמורה הזו: ילדים פלסטינים באינתיפאדה הראשונה, לפני 20 שנה, זרקו אבנים על טנקים ישראלים, בניסיון להשתחרר מהכיבוש הצבאי הישראלי. חלקם גדלו והפכו למתאבדים באינתיפאדה השניה, עשור לאחר מכן... לא צריך הרבה דמיון כדי לתאר את ההשפעה שתהיה (לאירועים הנוכחיים) על הילדים של היום".

במאמרים אחרים פרי עטו הסביר, כי מבצעי פיגועי ההתאבדות חוו טראומות רבות בילדותם. בבגרותם, התמזגה הזהות האישית שלהם עם הזהות הלאומית של השפלה ותבוסה, והם ביקשו לנקום בשל כך.

הוא נולד בביר א-סבע (באר שבע) תחת המנדט הבריטי. כשהיה ילד, במלחמת העצמאות, נמלטה משפחתו לעזה. בשנות ה-70 הוא למד רפואה במצרים ובלונדון. ב-1977 חזר לעזה והיה לפסיכיאטר הראשון ולחלוץ בריאות הנפש ברצועה.

ב-1990 הוא הקים שם את המרכז לבריאות הנפש שנקרא "התוכנית הקהילתית לבריאות הנפש בעזה". המרכז פועל למען ילדים, נשים וקרבנות עינויים ואלימות, שסובלים ממצוקה נפשית. "הוא הצליח, בתנאים איומים, להקים מרכז חלוצי, מפואר ובעל רמה גבוהה", אמר הפסיכולוג פרופ' אורי הדר מאוניברסיטת תל אביב.

לצד פעילותו הרפואית, הוא היה פעיל זכויות אדם, שמתח ביקורת הן על ישראל והן על הרשות הפלסטינית. "התחלתי כרופא בעזה ולא רציתי להיות מעורב בפוליטיקה. אבל רבים מהמטופלים שלי היו קורבנות של עינויים... הגנה על זכויות אדם היא האובססיה הגדולה שלי”, אמר ב-1997 לקראת קבלת פרס מעמותת "רופאים לזכויות אדם".

בין 1996 ל-1998 הוא כיהן ב"נציבות העצמאית לזכויות אדם" – גוף שהקים ערפאת כדי לטפל בתלונות על הפרת זכויות אדם ברשות הפלסטינית. אלא שבשנות ה-90 הוא נעצר בעצמו שלוש פעמים בידי הרשות ואף הוכה בכלא שלה, בעקבות ביקורת שמתח על הפרת זכויות האדם בשטחה.

ביוני 2009 הוא הופיע בפני ועדת החקירה של האו"ם שהוקמה בעקבות מבצע עופרת יצוקה. בדו"ח גולדסטון הוא צוטט כאומר: “בעיני החייל הישראלי, אנחנו, הפלסטינים, איננו בני אדם שווים. לפעמים אנחנו אפילו שדים. תרבות הדמוניזציה ודה-הומניזציה יוצרת פרנויה...כפלסטינים, אנחנו רואים את הישראלים כשדים שאפשר לשנוא. אנחנו אומרים שהישראלים מבינים רק את שפת הכוח – אותו דבר הם אומרים עלינו".

הוא הותיר אחריו את אשתו נרמין ושלושה ילדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו