בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

הרופא שהסביר למה לא כדאי לקחת ללב

פרופ' שלמה שטרן, שחולץ מהרכבת לאושוויץ, היה מחלוצי הקרדיולוגים בישראל. הוא טיפל בטדי קולק ובפולה בן גוריון, הקים את המחלקות הקרדיולוגיות ב"שערי צדק" ו"ביקור חולים" והסביר איך חרדה עלולה להביא לדום לב

2תגובות

בשנות ה-70 החל פרופ' שלמה שטרן לחקור את יחסי הגומלין בין הלב למוח. ה"שידוך" הרפואי בין שני האיברים החשובים הוליד הישגים לא מבוטלים באבחון ובטיפול בחולים. דוגמה לכך פורטה בכתבה תחת השם "אל תיקח הכל ללב", שפורסמה ב"הארץ" ב-1980. "אדם יכול מתוך חרדה להגיע למצב של דום לב גם ללא סימנים פתולוגיים של אוטם שריר הלב", אמר שטרן, שחקר מקרים נוספים של השפעות קיצוניות של מצב נפשי על הגוף – וליתר דיוק, של המוח על הלב ולהפך.

איך זה קורה? התברר, כי כל מצב נפשי נקלט על ידי המוח ומשנה בו חומרים כימיים, שלהם השפעה ישירה על הלב. כתוצאה מכך יש תופעות של חיוורון, עליה בלחץ הדם והאצת הדופק. ההשפעה הינה הדדית, כפי שהסביר שטרן: "הפרעות בקצב הלב והאטה בפעולותיו עלולות להשפיע על תפקודים רוחניים כמו יכולת חשיבה, זיכרון, כושר שיפוט וערנות רוחנית".

שטרן ציין עוד, כי לעתים תופעות שנראות נוירולוגיות לכאורה, כמו שיווי משקל לקוי או סחרחורת, קשורות למעשה לתפקוד לקוי של הלב. הוא הביא כדוגמה חולה שלקה במשך שנים בהתקפי עילפון. הרופאים בארץ מוצאו קבעו שהוא חולה אפילפסיה, ונתנו לו טיפול רפואי שגרתי. אלא ששטרן גילה, שהאיש לוקה דווקא בהפרעות קצב בלב. לאחר שקיבל את הטיפול הראוי, נעלמו "התקפי האפילפסיה".

שטרן, שנולד ב-1928 בבודפשט, חב את חייו לחסיד אומות העולם השבדי ראול ולנברג, שהציל עשרות אלפי מיהודי הונגריה. ב-1944, אחרי שהונגריה נכבשה בידי הגרמנים והחלה ההשמדה השיטתית של יהודיה, שטרן הועלה על רכבת לאושוויץ. הוא ניצל ברגע האחרון בזכות תיעוד מזוייף שהכיר בו כנתין שבדי, אשר קיבל מולנברג.

"הוא היה אחד מברי המזל, שתעודה כזאת הגיעה לידיו, כשהיה ברכבת. הנאצים הורידו אותו מהרכבת והוא נכנס לגטו – שם שרד את השואה”, סיפרה אשתו נורית. בתו, יונית, סיפרה כי שטרן עסק רבות בהנצחת זכרו של ולנברג והעביר עשרות הרצאות לזכרו בארץ ובעולם.

אחרי המלחמה הוא החל ללמוד רפואה בבודפשט. בהמשך, בדרכו לארץ ישראל, הוא עצר בווינה, שם היה כמה חודשים מדריך ב"עליית הנוער". ב-1950 עלה לארץ ישראל, כאן התאחד עם בת זוגו. תחילה חיו בקיבוץ גבעת עוז. בהמשך, עברו לירושלים שם השלים שטרן את לימודי הרפואה במחזור השלישי של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית.

שטרן נשאר בירושלים כרופא קרדיולוג בבית החולים הדסה עין כרם וכמרצה בבית הספר לרפואה. בהמשך עבר לבית החולים שערי צדק, שם הקים את המחלקה הקרדיולוגית. לאחר מכן הקים וניהל את המחלקה הקרדיולוגית בבית החולים ביקור חולים ובסוף גם מונה למנהל של בית החולים.

שטרן היה מהרופאים הראשונים שביצעו ניתוח לב פתוח ושהשתילו קוצב לב בארץ ומחלוצי השימוש בבדיקת "הולטר לב", שמבצעת רישום של הפעילות החשמלית של הלב באמצעות מכשיר אק"ג נייד. הוא טיפל במנהיגים רבים, בהם טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, ראשי ממשלה ושרים, וכן היה הרופא של פולה בן גוריון, רעייתו של ראש הממשלה הראשון.

עד יומו האחרון, בגיל 85, עבד בבית החולים אסותא. "הרבה ישראלים חיו שנים רבות וטובות יותר בזכותו", ספד לו עמיתו, פרופ' יוסף בורמן, מחלוצי ניתוחי הלב בישראל. הוא הותיר אחריו את אשתו, שתי בנות וארבעה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו