בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

קיים את כל מצוות הנדר הבית"רי

כשהיה באצ"ל, נשלח פתחיה שמיר לכלא על אימון בנשק. כשהיה בבית"ר ניסה לחבל בסחורות מגרמניה כמחאה על הסכם השילומים. הוא היה ממקימי תנועת החרות, אך בשל סכסוך עם בגין לא זכה להיכנס לכנסת, והקדיש את חייו לחינוך

תגובות

כמה פעמים לאורך חייו נשלח פתחיה שמיר לכלא. ב-1938 הוא התגייס לאצ"ל ונשלח לקורס מפקדים. הבריטים תפסו את כל משתתפי הקורס בשעת אימון בנשק, ושלחו אותם למאסר. שמיר שוחרר כעבור שנתיים.

ב-1946, שוב במסגרת פעילותו באצ"ל, ריצה עונש מאסר. ב-1953, כאיש בית"ר, הוא נשלח לכלא לאחר שניסה לחבל בסחורות מגרמניה שהגיעו לנמל חיפה, במסגרת מאבקו נגד הסדר השילומים.

שמיר נולד ב-1920 בפולין. בגיל צעיר הצטרף לבית"ר. כשהיה בן 15 עלה ארצה עם הוריו, שהשתקעו בתל אביב. הוא התגייס לאצ"ל ובמלחמת העצמאות היה ממפקדי אצ"ל הבכירים בקרבות סביב תל אביב. בעת כיבוש יפו הוא לחם לצד יוסף לוי ("עוזי") מפקד מחוז תל אביב, שנהרג בקרב. לאחר מכן, בעיצומם של הקרבות, מינה אותו מנחם בגין למפקד המחוז.

לאחר קום המדינה מונה שמיר לנציב בית"ר בישראל ובהמשך היה לראש ההנהגה העולמית של התנועה. "זו היתה תנועה קטנה מאוד ונרדפת", סיפר השופט בדימוס אורי שטרוזמן, שבשנות ה-50 היה חניכו של שמיר. "התנועה הצליחה לגדול: בפיקודו, בהדרכתו ובעידודו הלכו גרעיני בית"ר לנח"ל, והוקמו יישובים כמו אמציה וצור נתן", הוסיף.

"קראנו לו 'הנציב' וגם 'איש ההדר', כי ה'הדר' של ז'בוטינסקי ליווה את חייו. הוא היה איש של נימוסים וכבוד, שהלך בדרך שקטה וצנועה", אמר שטרוזמן. "הוא היה איש בית"ר בכל נימי נפשו, שקיים את כל מצוות 'הנדר הבית"רי', והקדיש את חייו לתחיית המדינה היהודית", הוסיף.

שמיר היה בין מקימי תנועת החרות, שקמה ב-1948 בראשות מנחם בגין ולימים התמזגה בליכוד. הוא מילא בה שורת תפקידים, בהם מנכ"ל התנועה. שמיר היה מועמד לכנסת ארבע פעמים, אך לא זכה להיכנס לבית המחוקקים. בראשית שנות ה-70, כשהיה בשיא כוחו הפוליטי, היה מתומכיו של עזר וייצמן בתנועה, ונכנס לעימות קשה עם בגין בשל כך.

ב-1987 נכתב ב"הארץ": "אלמלא חבר יחד עם וייצמן לפעול נגד בגין בוועידה העשירית של תנועת החרות ב-1972, בוודאי היה היום פתחיה שמיר חבר כנסת בולט בתנועת החרות ואולי בעל תפקיד ממלכתי".

בהמשך פרש לעסוק באהבתו – חינוך. הוא הקים וניהל את שני כפרי-הנוער של תנועת החרות: כפר הנוער יוהנה ז'בוטיסקי בבאר יעקב וכפר הנוער דוד רזיאל בהרצליה. כמו כן, הקים את בית הספר התיכון למדעים על"ה בלוד. "הוא הקים דורות של חניכים ותלמידים בכל המקומות האלה. החינוך היה בראש מעייניו", הוסיף שטרוזמן.

"כשאמרנו לו שצריך לדאוג לממלא מקום בתנועה, כי בסוף מתים, הוא השיב: 'מי אמר שמתים'", נזכר. באחד ממכתבי ההספד לזכרו כתבה מישהי כי חשבה שיחיה לנצח. "הוא היה נצחי, חלק מכולנו", כתבה.

הוא הותיר את אשתו שרה, שני בנים – עוזי שמיר וד"ר שלמה שמיר - ונכדים.

מכון ז'בוטינסקי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו