בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

מסרים חשאיים ללח"י בבקבוק חלב

בצלאל (בוצי) וינשל, שנקרא על שם סבו, בצלאל יפה, הצטרף ללח"י בגיל 12 כשליח. בלימודיו סייע לפרופ' נתניהו לערוך את הערך "ארץ ישראל" באנציקלופדיה העברית. לימים תיווך בין בגין לבן גורין

תגובות

ספר זכרונותיו של בצלאל וינשל, “מדור לדור – סיפורה של משפחה ציונית יהודית", הוא מסע מרתק, שעובר בתחנות משמעותיות בהיסטוריה של ארץ ומדינת ישראל. הוא נע בין פעילות בלח"י ובתנועת המרי העברי, דרך מלחמת ששת הימים ועד לתכנון המטוס העברי הראשון. הוא כולל מפגשים אישיים יוצאי דופן עם דמויות מפתח בהנהגת המדינה, דוגמת בן גוריון, בגין ורבין, לצד הצצה אל מאחורי הקלעים של המערכת הפוליטית הישראלית בראשית דרכה.

תחילתו של המסע היא במאה ה-19 בגרודנו שברוסיה הלבנה, שם נולדו שני סביו. סבו מצד אמו, העסקן הציוני בצלאל יפה, היה לימים מראשוני בוני תל אביב. סבו מצד אביו, בן ציון זאב וינשל, היה רופא. בנו, אליעזר, אביו של בצלאל , היה מהנדס מכונות, שביצע עבודות בנמל חיפה ובבית החרושת “שמן” בעיר ועבד בחברת החשמל בתל אביב.

"אני בא לספר סיפור משפחתי ואישי על מאבק ציוני ארוך ומייגע, מאבק על הארץ, על אופייה ועל צביונה, מאבק שמלווה אותי משחר ילדותי", כתב בצלאל וינשל. "מאבק זה שזור בסיפורי האישי, שלעתים רב בו הכאב מהאושר".

הוא נולד ב-1932 בתל אביב. כשהיה בן שבע התייתם מאביו. “כל לב חרד בהגיע הידיעה על מותו הפתאומי של אליעזר וינשל ז'ל. רק אתמול שלשום ראינוהו כולו אומר חיים, עליז, גדוש תוכניות ורעיונות", נכתב ב"המשקיף", בטאונה של המפלגה הרביזיוניסטית עמה היתה מזוהה המשפחה.

כשהיה בן 12 הצטרף ללח"י ושימש כקשר בין ראשי הארגון וכתצפיתן. “הייתי ילד צנום במיוחד, ונראיתי צעיר בהרבה מגילי. בתקופות העוצר הפכתי לשליח המעביר מידע. הייתי רוכב על אופניים עם כד חלב בעל תחתית כפולה, ושם הייתי מטמין את הדואר ששלחו המפקדים זה לזה", סיפר. לצד זאת, הוא השתתף בפעולות מבצעיות בהן פיצוץ בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה ב-1947, בה נהרגו 11 אנשי לח"י.

הוא למד בבתי הספר “הריאלי” ו-"חוגים" בחיפה. שנה אחרי קום המדינה התקבל למחזור הראשון של העתודה האקדמית והחל ללמוד חינוך וכלכלה באוניברסיטה העברית. במקביל עבד כמזכיר האנציקלופדיה העברית. “תפקידי היה לאסוף את הערכים השונים שכתבו אנשים היושבים במערכת ומחוצה לה, להביאם ליוסף קלוזנר לעריכה סופית, ואחר הדפסתם – להגיהם. לא היה סדר בכתיבת הערכים, ועיקר העיסוק היה בניסיון נואש לסיים את האות א'”, כתב. “הקושי הגדול התרכז בערך 'ארץ ישראל'. באופן טבעי למדי, לקח על עצמו בן ציון נתניהו את כתיבת הערך הבעייתי ביותר, אך הדבר לא מנע את הסערה בישיבת המערכת שהתנהלה בנושא", נזכר.

בצבא הקים וינשל את מדור הספרות המקצועית, ששימש יחידות שונות. כל חייו היה פעיל פוליטי וציבורי – בהסתדרות הציונים הכלליים, ב"מכבי הצעיר", במרכז הליכוד ובמסדר ז'בוטינסקי. פעילותו התרכזה במפלגת "הציונים הכלליים" שב- 1952 הצטרפה לממשלה השנייה בראשות בן גוריון. בהמשך היה חבר ב"סיעה הליברלית" שלה.

וינשל היה ממייסדי "הוועד לשינוי שיטת הבחירות", שתמך במעבר לשיטת בחירות אזוריות ואישיות ולימים הפך לתנועה בשם "המשטר החדש". בן גוריון, יגאל ידין, ישעיהו ליבוביץ ושמואל תמיר היו בין תומכיה.

בזכרונותיו כתב כי שימש כמתווך בין בן גוריון ובגין, לקראת הצטרפותם לממשלת אחדות לאומית בראשות לוי אשכול ב-1967, ערב מלחמת ששת הימים. המהלך הוביל למינויו של משה דיין לשר ביטחון. את מרבית הקריירה עשה וינשל בתעשייה האווירית, שם היה מנהל פרוייקט "מטוס הערבה" הנשכח.

וינשל הותיר אחריו את אשתו שושנה, חמישה ילדים, 20 נכדים ו-12 נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו