בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

המלח שכרת ברית עם הים

ב-1940 היה צבי קינן (2014-1921) נער סיפון על אוניית סוחר דנית, שהובילה פרי הדר מנמל חיפה לאירופה, וטובעה בידי צוללת גרמנית. ל"הארץ" אמר אז: "לא ארד מן האונייה ולא אעזוב המערכה". לימים היה סגן מפקד חיל הים

2תגובות

בינואר 1940 היה צבי קוחנסקי (לימים: קינן) נער סיפון על אונייה דנית בשם "קנאדיין ריפר". האונייה הפליגה מנמל חיפה עם מטען פרי הדר לגלזגו. בחופי ספרד היא טובעה בידי טורפדו של צוללת גרמנית. רבים מאנשי הצוות טבעו. קינן ניצל בזכות דייגים ספרדים שלקחו אותו לחוף. "ספינה טעונה תפוזים הוטבעה בדרכה מחיפה", דיווח "ידיעות אחרונות" בכותרת הראשית שלו ב-20 בינואר 1940.

יומיים לאחר מכן פירסם "הארץ" ראיון מיוחד עם קינן תחת הכותרת "הרפתקאות ספן יהודי צעיר – מקורות הנער התל-אביבי, שניצל מן האונייה". "ברית כרתתי עם הים. לא ארד מן האונייה ולא אעזוב המערכה, ליתן פתחון פה למלעיזינו: 'היהודים מוגי לב הם, נוטלים ידם מכל סכנה'", אמר קינן ל"הארץ". הוא היה אז בן 19.

שש שנים לפני כן, ב-1934, הוא עלה עם משפחתו מלודז' בפולין לארץ ישראל, והתיישב בתל אביב. בהמשך היה קדט ב"אונייה העברית הראשונה". היתה זו ספינת המפרש הממונעת "שרה א", שהפליגה לארץ ישראל ב-1937 בפיקודו של רב החובל ירמיהו הלפרן, איש בית"ר שהיה מיוזמי המחלקה הימית בבית"ר והאחראי על ההכשרה הימית בבית הספר העברי הראשון לקציני ים בצ'יוויטווקיה באיטליה.

ב-1937 יצא קינן ללימודים בבית הספר הזה. עם סיום לימודיו, ב-1939, החל לעבוד בים. בימי מלחמת העולם השנייה רבים עזבו את השירות באוניות, מחשש לחייהם. "אם אעזוב, יאמרו: היהודים מוגי לב הם, בראותם סכנה, הרי הם ממלטים נפשם ממנה", הסביר את החלטתו להישאר בים.

תחילה שירת באוניית הסוחר הדנית שהוטבעה. ב-1941 שירת במודיעין הצבאי הבריטי. ב-1942 יצא לעיראק בשירות הצבא הבריטי. תפקידו היה לסייע לצבא הפולני הגולה – צבא אנדרס – להתארגן בעיראק ובאיראן. באותה תקופה פעל גם בשירות הסוכנות והמוסד לעלייה ב' בעיראק, תחת הנחיותיו של הצנחן אנצו סירני שפעל מבגדד.

ב-1948 התגייס לחיל הים. הקריירה הצבאית שלו כללה תפקידים רבים, בהם ראש מחלקת מודיעין ימי, ראש מחלקת מבצעים בחיל הים, מפקד שייטת 1, סגן מפקד חיל הים, סגן ראש אמ"ן ונספח צבאי באיטליה. בתפקידו באיטליה טיפל בהצטיידות ובפיתוח אמצעי לחימה עבור שייטת 13.

באוטוביוגרפיה שלו כתב, כי שיטת הלחימה והציוד של השייטת התבססו על השייטת האיטלקית מתקופת מלחמת העולם השנייה.במלחמת סיני הוא ניהל את מבצע לכידת המשחתת המצרית איברהים אל-אוול.

בתקופת שירותו בחייל, כשמשה דיין היה הרמטכ"ל, שונו פני חיל הים וגברה עוצמתו. בין היתר, הוקמה הזרוע הימית בים סוף, נרכשו משחתות ונעשו צעדים ראשונים להקמת הזרוע התת-ימית. הוא השתחרר בדרגת אל"מ.

בחייו האזרחיים הוא ניהל חברת ספנות, היה יו"ר רשות הנמלים והרכבות, מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות ומנכ"ל המועצה לשיווק פרי הדר – תחום בו עסק במשך כמה עשורים.

לימים סגר מעגל. חברת הספנות הדנית, שהיתה בעליה של הספינה שטובעה ב-1940, נהגה להנציח אוניות טבועות על דופן אוניות חדשות. ב-1979 נבנתה ספינה חדשה, שקיבלה את שמה של זו שטובעה. אונייה זו שירתה בהמשך את המועצה לשיווק פרי הדר בהובלת פירות מישראל.

הוא הותיר אחריו שני ילדים, שישה נכדים ושבעה נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו