בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

העולה הראשון מאתיופיה

יוסף דוד (2014-1931) היה בקבוצת הנערים האתיופים הראשונה שבאה לישראל ב-1955 כדי ללמוד עברית - עשרות שנים לפני מבצעי העלייה. לימים הפך לאיש חינוך ולמגשר על פערי תרבות

21תגובות

כילד בכפר גאנה במחוז גונדר באתיופיה, נהג יוסף דוד לשיר עם חבריו "חסידה, חסידה, מה שלום ארצנו ירושלים", בכל פעם שראו להקת חסידות עפה מעליהם. כשהיה נער ושמע על הקמת מדינת היהודים, הפסיק את לימודיו והכשרתו להיות קס (רב אתיופי), והצטרף לבית הספר העברי שהוקם באסמרה בידי יונה בוגלה, המנהיג המיתולוגי של יהודי אתיופיה, שכונה "הרצל האתיופי". הוא הבין, שעליו להשקיע בלימודי העברית כדי להגשים את החלום שלו ושל קהילת "ביתא ישראל" ולעלות לישראל.

ב-1955 נבחר להיות חלק מהמחזור הראשון של בני נוער יהודים מאתיופיה, שבאו ללמוד בישראל עברית ויהדות. הלימודים, שהתקיימו בפנימיית כפר בתיה ברעננה, היו יוזמה של ד"ר יעקב פיטלוביץ', יהודי שנולד בסוף המאה ה-19 בפולין והקדיש את חייו לחקר יהדות אתיופיה.

עשרות שנים לפני שישראל יצאה למבצע הגדול להבאת יהודי אתיופיה לארץ, הוא הצליח להביא 12 בני נוער מאתיופיה לישראל. “עם מליוני היהודים שזה עתה הושמדו איננו יכולים להרשות לעצמנו להזניח את המקור הפוטנציאלי לכוח אדם יהודי", כתב. ואולם, לפי הסיכום עם שלטונות אתיופיה, חויבו התלמידים, בניגוד לרצון חלקם, לחזור לאתיופיה בתום ההכשרה, כדי לשמש מורים במדינתם.

כך עשה גם יוסף, שחזר לאתיופיה ושימש מורה ומדריך לתלמידים רבים בבית הספר היהודי באמבובר. ב-1977 עלה לישראל. אשתו וששת ילדיהם חברו אליו אחר כך. אחרי תקופה קצרה במרכז קליטה בטבריה, עברו ללוד.

ב-1983 החל לעבוד בסוכנות היהודית. הוא היה מתורגמן, עסק בקליטת עלייה ופעל לגישור על פערים תרבותיים בין העולים לרשויות. דני בודובסקי, שהיה עובד סוציאלי במרכז קליטה באשקלון, פגש את יוסף באמצע שנות ה-80. "מהר מאד עמדתי על כך שאין הוא רק מתורגמן, אלא הרבה יותר מזה - מורה ומדריך שלי לתרבות, ומנהיג ואב בוגר למשפחות העולים שהגיעו זה עתה פגועות כל כך לאחר המסע המייסר דרך סודאן", אמר.

ביתאצ'ין

ב-1988 היו השניים בין מקימי "ביתאצ'ין" (“ביתנו", באמהרית) – מרכז לתמיכה במשפחות עולים במצוקה ולהדרכת עובדים סוציאליים ישראלים, שביקשו לדעת איך לטפל טוב יותר בעולים מאתיופיה.

החוברות שנכתבו בהדרכתו של יוסף האירו היבטים בתרבות ובחיי הדת של יהודי אתיופיה, וסייעו לקליטתם בהמשך. לצד זאת, בהשראתו הוקם מערך גישור סכסוכים של זקני העדה (השמאגלוץ'), שפועל בתיאום עם בית הדין הרבני בירושלים. זוגות אתיופים רבים יישבו את המתחים ביניהם בסיועו.

בשנות ה-90 הוסמך כטוען רבני אחרי לימודים במכון מאיר. עם השנים הוא הפך למקור ידע מרכזי לחוקרים, רבנים, “קסים" ואנשי עלייה, שנעזרו בשליטתו באמהרית, עברית וגעז – השפה בה נכתבו ספרי הקודש באתיופיה, וכן בבקיאותו בהלכות של יהודי אתיופיה ובהלכות הנהוגות בארץ.

הוא כתב ספרים באמהרית על מורשת יהודי אתיופיה, יזם את הקמת בית הכנסת ליהודי אתיופיה בלוד והיה פעיל קהילתי ואיש חינוך. "יוסף נתן את כל כולו, יומם וליל, למען הדרכת העובדים עם יהודי אתיופיה ולמען הקהילה עצמה, מתוך אמונה רבה וכבוד רב לסובבים אותו. הוא עשה זאת בחוכמה רבה ומתוך ידע עצום, בדרכו השקטה והצנועה", אמר בודבסקי.

"עליו נאמר בפתגם אתיופי 'ייהוד בילהט - ייגן מברט'- 'השומר חוכמתו בבטן- הוא כמו השומר אור בתוך כד'- והוא זה שידע להוציא את אותה חוכמה אל האור ואיפשר לי ולרבים אחרים ללמוד ממנה", הוסיף בודובסקי.

הוא הותיר את אשתו חנה, שמונה ילדים ו-17 נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו