בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

האיש שלנו בסין

בתחילת שנות ה-90, כשהסינים הסכימו לשידרוג היחסים עם ישראל, חיפשו במשרד החוץ את האדם המתאים לתפקיד השגריר הראשון. זאב סופות, יליד ליברפול שבשנות ה-50 למד סינית בייל, נשלח מירושלים לבייג'ין

2תגובות

ב-1989, אחרי 40 שנות שירות במשרד החוץ של ישראל, עמד זאב סופות לסיים את כהונתו כשגריר ישראל בהולנד. בכנס שגרירים הוא פגש את מנכ"ל משרד החוץ, ראובן מרחב, ושיתף אותו בדאגתו מכך שלא יימצא לו שיבוץ מתאים.
"אמרתי לו שאם הכל יילך למישרין, נראה לי שיימצא סיום הולם מאין כמוהו לשירותו הממושך במשרד החוץ", סיפר מרחב. הוא מימש את הבטחתו: ב-1992, עם כינון היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין ישראל לסין, מונה סופות לשגריר הישראלי הראשון בסין.

מרחב תיאר זאת כ"קציר יבול של עמל מפרך". בספר "משרד החוץ, 50 השנים הראשונות" (“כתר", 2002) כתב מרחב פרק בכותרת "חלום ההיכלות האדומים - מהנמל הריחני לעיר האסורה / מהונג קונג לביג'ינג".

"התהליך היה ארוך והציב אתגרים רבים שהכתיבו את הקצב בשלבים השונים שלו. לעתים היו התזוזות איטיות מאוד, לעתים היתה התקדמות הדרגתית, לעתים שרר קיפאון מוחלט ולעתים ניכרה התקדמות מהירה", כתב, בהתייחסו לכינון היחסים בין שתי המדינות.

ב-1950 היתה ישראל אחת המדינות הלא-קומוניסטיות הראשונות שהכירה במשטר החדש שקם בסין. ב-1971 ישראל תמכה בכניסתה של סין כחברה באו"ם. ואולם, חלפו עוד עשרות שנים עד שכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין השתיים. מרחב הסביר, כי ישראל נתפסה בסין כבעלת ברית של המעצמות האימפריאליסטיות והקולוניאליות. לדבריו, סין נהגה בקו פרו-ערבי עקבי וראתה את הסכסוך במזרח התיכון באספקלריה ערבית בלבד.

הקונסוליה הכללית שפתחה ישראל בהונג קונג ב-1973 נסגרה תוך זמן קצר ובמקום הוצב קונסול של כבוד בלבד. שינוי חיובי חל ב-1985, כשמרחב מונה לקונסול כללי בהונג קונג. בסוף כהונתו סיכם עם הסינים להקים בבייג'ין משרד קישור של האקדמיה הישראלית למדעים. "היה זה פתרון עוקף למשרד החוץ הסיני השמרני, שדבק במדיניות הפרו-ערבית המסורתית", אמר מרחב.

בסוף 1990 הסינים אישרו לישראל לצרף "יועץ מדיני" למשלחת בבייג'ין. מרחב קרא לסופות למשרדו, ותיאר בפניו את התפקיד המוצע. מרחב הסביר לו, כי בשלב הראשון יהיה כפוף לראש המשלחת המדעית שבראשה עמד פרופ' יוסף שלהבת מהפקולטה לחקלאות, אך אם הכל יתפתח כשורה, בהמשך יהיה שגרירה הראשון של ישראל בסין.

סופות היה האדם המתאים לתפקיד. בשנות ה-50 הוא למד סינית באוניברסיטת ייל בשליחות משרד החוץ. ואולם, "במשך כמה עשורים הוא לא מימש את ידיעותיו, וחשבתי שראוי להפיק מהן תועלת למדינה", אמר מרחב. בפברואר 1991 יצא סופות לבייג'ין. שנה לאחר מכן היה לשגריר ישראל הראשון בסין.

סופות נולד בליברפול באנגליה למשפחה ציונית. בקולג' מגדלן באוקספורד הוא למד לימודים קלאסיים ומזרחנות. הוא הגיע לארץ במלחמת העצמאות במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ), ונפצע בקרב בהר מרון. בתחילת שנות ה-50 הצטרף למשרד החוץ, שם שינה את שמו מ"סוויפט" ל"סופות", בעצה אחת עם משה שרת. התחנות המרכזיות בקריירה שלו היו תפקיד הקונסול בקפריסין, מזכיר ראשון בוושינגטון, הקונסול בלונדון והשגריר בהולנד.

בשהותו בוושינגטון הוא סיים דוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת ג'ורג'טאון. עבודתו עסקה בפוליטיקה של המדינות החדשות באפריקה. ב-1997 פורסם ספרו "יומן סין", שראה אור באנגלית ותורגם לסינית, בו תיאר את התפתחות יחסי שתי המדינות.

הוא הותיר אחריו את אשתו מרי, שתי בנות, בן וחמישה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו