בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

איך הפך גוטמן ל"אחיטוב"?

יצחק אחיטוב (2014-1920) עלה לארץ ישראל בגיל שבע. אמו, שנותרה בפולין עם משפחה חדשה, נרצחה בשואה. הוא התחבר עם רבין, לחם בבריגדה, פינה את כפר דרום במלחמת העצמאות וקטף אבוקדו ברמת יוחנן עד גיל 80

2תגובות

בגיל 16 כתב יצחק אחיטוב לאמו לאה: "אני לא רק שהתחנכתי לאידיאות – אלא מטרתי היא להגשים את האידאה". הוא נשאר נאמן לערכים האלה כל חייו. כך, כשהתנועה קראה להתיישב – הוא עזב את הלימודים והלך לעבוד בעמק הירדן. כשההנהגה קראה להתנדב למלחמה בגרמנים – הוא הצטרף לבריגדה והיה באירופה שלוש שנים. כשהיה צריך להגן על הקיבוץ המבודד במלחמת העצמאות – הוא התנדב ללכת לכפר דרום. כשצו השעה היה לקלוט עלייה – היה מורה ומדריך בבית הספר של עליית הנוער.

הוא נולד ב-1920 בעיירה ז'לוכוב בפולין. הוריו נפרדו כשהיה ילד. אביו, מרדכי, עלה בגפו לארץ ישראל והיה פעיל בהסתדרות. אמו התחתנה מחדש ונולדו לה שתי בנות. יצחק התחנך בבית סבו וסבתו, שם למד בסביבה דתית.

ב-1927, כשהיה בן שבע, שלחה אותו אמו להצטרף לאביו בארץ ישראל. זיכרון הפרידה הקשה והסוערת מאמו, ברציף תחנת הרכבת של ורשה, ליווה אותו כל חייו. בהמשך היא נרצחה בשואה. זה היה גם גורלם של סבו וסבתו.

בארץ למד אחיטוב בבית חינוך לילדי עובדים בתל אביב, בכיתת "בני היורה" של המחנך וסופר הילדים הנודע אליעזר שמאלי. חבריו לכתה היו יצחק רבין ומשה נצר. בהמשך למד בבית הספר החקלאי בגבעת השלושה.

בכתה ז' הצטרף לקבוצת "תלם" של תנועת הנוער העובד, שחלקה היה ממקימי קיבוץ רמת יוחנן. ב-1938 יצא להכשרה באשדות יעקב, שם התנסה בחיי העבודה הקשים בחום של עמק הירדן. בהמשך עבד בעבודות קשות כמו הכשרת השטח הביצתי להקמת בתי הזיקוק ועבודת סבלות בנמל.

ב-1940 נשלח עם חבריו לקיבוץ רמת יוחנן, שם נשא לאשה את נעמי אבישר. ב-1941 התגייס ליחידות העבריות של הצבא הבריטי, ושמר על מתקנים צבאיים בארץ, במצרים ובלוב. ב-1945 צורף לגדוד השני בבריגדה היהודית ולחם בחזית בצפון איטליה. על שירותו קיבל את "מדליית כוכב הברונזה".

אחרי המלחמה עבר להולנד ולבלגיה, שם סייע להצלת שרידי השואה במחנות הפליטים, ובהעברתם לארץ ישראל. ב-1946 חזר לישראל, לאשתו ולבנו ניב, אך נישואיו התפרקו.

לפלמ"ח הגיע כמעט במקרה, ביולי 1947. כפי שתיאר לימים: "באחד הימים הלכתי בתל אביב, ועצרה על ידי מכונית ובה שני חברים: יצחק רבין ומשה נצר. הם הזמינו אותי לעלות. נכנסנו לבית קפה והם אמרו לי: 'יצחק, סע לנגב. יש לך ניסיון, אתה יותר מבוגר ותהיה עם החבר'ה בנגב'. שאלתי: 'מה אני צריך לעשות'? אמרו לי: 'תהיה קצין חינוך. מה שנדרש הוא לארגן פעילות תרבות, לשמור על מורל ולחיות עם האנשים'”.

הוא שירת כקצין מטה והסברה בגדוד השני. ב-13-14 במאי 1948 ירד עם תגבורת ושיירת ציוד לכפר דרום, שם נשאר כמפקד הנקודה. "היישוב כולו היה מחופר בקרקע ובבונקרים בשטח של 80-100 מטר", סיפר אחיטוב. "החברים היו צעירים, חלקם ניצולי השואה שאך הגיעו לארץ, זכרונות העבר שיתקו את יכולתם לפעול. לקחתי על עצמי להיות מפקד המקום", סיפר.

"הוא פעל בקור רוח כל תקופת ההפגזות וההתקפות על המקום", נכתב בתאר של עמותת דור הפלמ"ח. ב-8 ביולי פונה המקום, אשר נכבש ונהרס בידי המצרים. על הפינוי פיקד אחיטוב. משפחתו סיפרה, כי אירוע זה נותר פצע מדמם אותו סירב לפתוח בהמשך.

ב-1949 חזר לרמת יוחנן ולעבודת החקלאות. בשנות ה-50 הקים שם משפחה חדשה עם שרה, שהגיעה מקרית ענבים. הוא אימץ את בתה תלמה ולשניים נולדו שני ילדים נוספים – לאה ואבנר.

כשהיה בן 32 נבחר למזכיר הקיבוץ. הוא כיהן בתפקיד בתקופה בה נפלו חללים רבים בני רמת יוחנן, בהם בניהם של חבריו. עד גיל 80 התייצב יום יום לעבודתו במטעי האבוקדו.

במקור היה שם משפחתו גוטמן. אביו תירגם אותו מילולית ל"אישטוב", אבל יצחק חשב שהשם אינו צנוע מספיק. בתנ"ך הוא מצא את השם "אחיטוב", ואימץ אותו.

הוא הותיר את אשתו שרה, ארבעה ילדים, 11 נכדים ועשרה נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו