בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

הנער שעשה הגהות לחסמבה

כשהיה בן 15 החל ברוך תור-רז לעבוד כנער-שולייה בבית דפוס בתל אביב. את דפי הספרים שאסף מהרצפה היה קורא בערבים בצריף בו גרה משפחתו. עד מותו פירסם 27 ספרים. האחרון, שייצא בקרוב, מספר על סלוניקי, ממנה באה משפחתו

4תגובות

ב-1951, כשסיים את בית הספר העממי, נשלח ברוך תור-רז להיות נער שוליה בבית הדפוס "ספר" של נחום טברסקי בתל אביב. עבודתו זימנה לו מפגשים עם סופרים שהעריץ. "קראתי ספרים עוד לפני שיצאו בדפוס. כך אני קורא את 'חסמבה' ראשון. יגאל מוסינזון בא אלי, מניח את ידו על הכתף שלי, ושואל, 'ברוך, יש כבר הגהות לחסמבה'?” סיפר בראיון לפרויקט ארכיון הווידאו של סופרי ומשוררי ישראל.

כשהכין את הספרים להגהה נהג להעביר את המכבש על כל טור עופרת פעם נוספת, כדי לקחת עותק הביתה. לצד זאת, גם אסף גיליונות פגומים מהדפוס, שהושלכו לרצפה. בערבים, בחצר של הצריף הקטן בו גרו, נהג לשבת עם אביו על ארגזים הפוכים, ולקרוא לאור עששית.

סבו, ברוך טוריס, עלה לארץ ב-1925 מסלוניקי ביוון. בנו אהרן היה אביו של תור-רז, שנולד ב-1936 בתל אביב, וגדל בשכונת שפירא. במרוצת חייו הוא פירסם 27 ספרים, רובם לילדים ונוער.

סיפוריו הראשונים פורסמו בשבועונים לילדים. כשהיה ילד נענה לקריאתו של עורך "דבר לילדים", יצחק יציב, ושלח לעיתון חיבורים פרי עטו. בשעות הפנאי נהג לקרוא סיפורי הרפתקאות, מערבונים ורומנטיקה בספרי הוצאת "הרומן הזעיר", אותם קנה בקיוסק.

עוד כתבות בנושא

השראה ספג גם מאמו, רבקה, שלא ידעה קרוא וכתוב. “למדתי ממנה, שכשאני רואה מאורע ברחוב, שאני רוצה לכתוב עליו, אני לא מסתכל עליו בעיניים כמו של אדם מפוכח...אני מתרגם את הכל לשפה של אדם אנאלפבית. אני לא רוצה להבין את הדברים כפשוטם", אמר.

הנאה מיוחדת הפיק מסיפוריו של מחבר ספרי האגדות ז. אריאל (שלמה זלמן אריאל). “הם אשר פיתו אותי להיכנס לעולם המופלא של המילים, שבעזרתן אפשר לבנות עולמות קסומים, שבהם הכל ייתכן והכל אפשרי בתנאי שהגיבור יהיה ישר, חכם ואמיץ", אמר.

תחילה השתמש בבעלי חיים כגיבורי סיפוריו. כל הגיבורים האלה רצו לעשות דברים שהיו מעל ליכולתם. פרפר הלילה, למשל, ביקש להיות פרפר-יום. “בסיפורים מאניש המחבר את בעלי החיים בטבע ודרך עלילותיהם הוא מבטא ביקורת כלפי אלה שפוגמים באותו עולם אידילי מתוך שיקולים כלכליים וחמדנות לשמה", נכתב ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה”.

במלחמת העצמאות עבר לגור בבית נטוש ביפו, לאחר שהצריף של משפחתו נהרס. על חוויותיו באותו קיץ כתב בספר "הפסדתי את החופש הגדול" (2003).

ב-1968 החל לעבוד כארכיונאי בארכיון מפא"י בבית ברל. בעיזבונו של ברל כצנלסון גילה את מחברתה של רחל המשוררת, שכללה יומן מימי היותה גננת בדגניה ושירים בכתב ידה. “פעמים רבות החזקתי את המחברת בידי, קראתי את השירים ועקבתי בהתרגשות בלבטי כתיבתם", כתב.

אשתו הראשונה היתה המשוררת שלומית תור-רז. "ערב ערב היינו יושבים יחד בחצר ביתינו השכור בשכונת 'הדר' ב'הדר רמתיים', שהיה מול פרדס וקוראים יחד פרק בספר", סיפר.

ב-1994 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "פרצוף צנע", בו כתב על ילדי השכונה התל אביבית בה גדל. "אחד שקורא ב'דבר לילדים' ומחליף הרבה ספרים בספרייה, שהכול נופל לו מהידיים וכל מה שהוא גוזר או חותך יוצא לו עקום", כתב על עצמו. מנגד, את מושון, בן הסבל, שהיה הילד החזק בשכונה, תיאר כך: "גופו החזק לא ידע להביע את עצמו במלים, רק במכות".

ב-1996 קיבל את עיטור אנדרסן לספרות ילדים ונוער. ספרו האחרון, “המגילה של דאוד", יצא לאור לפני חודשיים, ועוסק בילדותו במלחמת העצמאות. עד יומו האחרון עבד על הגהות לספר "יום הדגים" – סיפורים על חיי היהודים בסלוניקי, שייצא בקרוב לאור.

הוא הותיר את בתו, את רעייתו אלמוגה אילן, בתה, בנה ושלושת נכדיה, אח ואחות.

 

שיר שהותיר בעזבונו

לְבָנוֹת וַאֲרֻכּוֹת הָיוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל אִמִּי:
 
לְכָל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה נֶפֶשׁ מִשֶּׁל עַצְמָהּ
 
וְשֵׁם וְיִעוּד.
 
הָיְתָה אִמִּי מְכַנֶּסֶת אוֹתָן יַחַד כְּרֹאשׁ מִשְׁפָּחָה,
 
יוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן וּמַאֲזִינָה לְקֻבְלָנוֹתֵיהֶן.
 
וְאַחַר, הָיְתָה אִמִּי מַרְשָׁה לְכָל אַחַת מֵהֶן
 
לְלַטֵּף אֶת לֶחְיָהּ,
 
לִטּוֹל נְשִׁיקָה חֲרִישִׁית מֵאֵצֶל שְׂפָתֶיהָ
 
וְלִפְרוֹשׁ, אֶצְבַּע אֶצְבַּע לִמְלֶאכֶת יוֹמָהּ הַקָּשָׁה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו