בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

שביתת רעב של 1,014 איש

אחרי השואה דינה שטרסברג (1918-2014) אספה 120 ילדים ונערים וברחה איתם לאיטליה, שם חיכתה להם אוניית מעפילים בנמל "לה ספצייה". שביתת רעב נדרשה כדי לאפשר להם להפליג. בארץ התאחדה עם בן זוגה, אותו לא ראתה שבע שנים

תגובות

באביב 1946, לאחר ששרדה את אושוויץ ואת צעדות המוות, עזבה דינה (דינקה) איינהורן (לימים: שטרסברג) את פולין בדרכה לאיטליה. יחד עם 120 ילדים ובני נוער שקיבצה - פליטים, פרטיזנים, ניצולי גטאות ומחנות השמדה – היא עמדה לעלות על אוניית מעפילים בנמל "לה ספצייה" באיטליה. 

לאחר שהבריטים כיתרו אותם ומנעו את הפלגתם, המעפילים פתחו בשביתת רעב, ואיימו בהתאבדות. בלחץ תקשורתי ופוליטי הותר להם לבסוף לצאת לדרך. לקול שירת התקווה, הפליגו לארץ 1,014 המעפילים בשתי ספינות - "דב הוז" ו"אליהו גולומב".

בארץ חיכה לדינקה אהובה יהושע (סלק), אותו הכירה כנערה בקן הנוער הציוני בפולין. הוא עלה לארץ ב-1939. דינקה, שהיתה סטודנטית בפולין, אמורה היתה להצטרף אליו. “הניירות כבר היו מוכנים, אבל בראשון בספטמבר פרצה המלחמה הארורה, שנגעה בכולנו וגרמה לי ולסלק פרידה של שבע שנים", סיפרה.

הוריה וחמשת אחיה של דינקה, בני העיר ז'שוב, נרצחו בשואה. דינקה עבדה תחילה כמנהלת משק בית במשרדי הגסטאפו. בהמשך נשלחה לעבודה במחנה שבנייה, שם כיבסה מדים לצבא הגרמני. בהמשך גורשה לאושוויץ, שם עבדה במפעל לייצור פצצות. אחרי שהות במחנה רוונסבריק ועבודות קשות בגרמניה, שוחררה בידי הצבא האדום.

אוצר תמונות הפלמ"ח
חופשי

תחילה שבה לעירה, אך נתקלה ביחס עוין מצד הפולנים, והחלה להתארגן לעלייה לארץ. בקרקוב קיבצה ילדים ונערים יתומים, שהוסתרו בכפרים בסביבה. “בנינו בזמן מאוד קצר קיבוץ קטן בקרקוב", סיפרה. יחד הם יצאו למסע לארץ ישראל, שהסתיים ב-18 במאי 1946.

דינקה נישאה לסלק, והקימה עמו בית בקיבוץ תל יצחק, בו גר. היא עבדה בקיבוץ והתנדבה בארכיון "משואה – המכון הבינלאומי לחקר השואה". סלק מת ב-2001. דינקה הותירה אחריה שני ילדים, נכדים ונינים.

אוצר תמונות הפלמ"ח


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו