בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת שלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר תל אביב

להט, אלוף במיל', ששילב באישיותו תכונות של יקה ושל צבר, כיהן בתפקיד כמעט 20 שנה, בין 1974 ל-1993. הוא מת הלילה בביה"ח איכילוב מזיהום

71תגובות

שלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר השביעי של תל אביב, שטבע את הביטוי “עיר ללא הפסקה”, מת הלילה (רביעי) בגיל 86. להט, אלוף במיל', כיהן בתפקיד שני עשורים, בין 1974 ל-1993, הפך את תל אביב למרכז תרבות ותיירות, והקים בה רבים ממוסדות התרבות שפועלים בה עד היום. הוא אושפז אמש בבית החולים איכילוב בעיר ומת כתוצאה מזיהום חמור.

להט נולד ב-1927 למשפחת לינדנר בברלין בירת גרמניה. ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עזבה המשפחה את מולדתה. היה זה אחרי שערב אחד הנאצים דפקו על דלת המשפחה וחיפשו את בעל הבית - אביו של להט, שברח דרך החלון. 

המשפחה עלתה לארץ ישראל והתיישבה ברחובות. את הכינוי צ'יץ' קיבל מחבריו כשהיה בן שמונה, בעת ששיחקו במשיכת חבל בגינה ציבורית. “צעקתי לחברים 'צין', כלומר 'תמשכו', והחברים עשו מזה צ'יץ', וזה פשוט נשאר עד היום", הסביר לימים.

מוטי קמחי

להט היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ופעיל בגדנ"ע. הוא למד בתיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב ובהמשך למד משפטים באוניברסיטה העברית. את הקריירה הצבאית החל ב-1944 כשהצטרף ל"הגנה". הוא נשאר בצבא כרבע מאה: הוא היה מפקד פלוגה ב"גבעתי", מפקד חטיבה 7 בחיל השריון, מדריך בבית ספר לפיקוד ומטה, ראש מטה פיקוד מרכז, מושל ירושלים אחרי מלחמת ששת הימים (במהלכו היה אחד היוזמים של הריסת שכונת המוגרבים הצמודה לכותל, והכשרת רחבת התפילה במקום), מפקד הכוחות המשוריינים בסיני במלחמת ההתשה וראש אגף כוח אדם בצה"ל – תפקיד אותו סיים ב-1972 בדרגת אלוף.

להט הונצח כדמות ספרותית ברומן של אבא קובנר “פנים אל פנים" - בתור צביק, המ"פ מקרבות חטיבת "גבעתי" במלחמת העצמאות. להט וקובנר נהגו להיפגש ולשחזר את קרבות איבדיס, נגבה, כפר-אוריה, משטרת בית ג'וברין - לפרטי פרטים.

ב-1974 הוא נבחר לראש עיריית תל אביב מטעם רשימת הליכוד, והחליף את יהושע רבינוביץ'. הוא נותר בתפקיד עד 1993 – ארבע קדנציות ברציפות.

להט, שהיה גבר נאה שהצטלם היטב, התבלט כפוליטיקאי ישיר, בוטה, ושופע ביטחון עצמי. הוא התחבב על הבריות וידע לדבר אל ציבור הבוחרים. פרשני הבחירות של 1974 כתבו כי הנהיג "סטייל חדש". הסיסמה שלו היתה "להטוב לתל אביב".

יעקב סער / לע"מ

בנאום שנשא במועצת העירייה לאחר היבחרו לתפקיד, ב-1974, אמר: "הנכס הגדול ביותר של עיר כלשהי, הריהו יחס של איכפתיות, של גאוה ושל שייכות – אפילו של בעלות – שתושב חש כלפי עירו... אזרחי העיר מצפים לכך שכל אדם הפועל בשרות תושבי העיר, מראש העירייה עד לנער השליח ומהפקח עד לפקיד הבכיר, יחוש כשליחו וכעושה רצונו של תושב העיר. תביעה זו היא אלמנטרית וצודקת ובלעדי מימושה לא תיכון עיר על תילה".

ב-20 שנותיו בעיר הפך אותה להט למרכז תרבות ותיירות. בתקופתו הוקמו הטיילת של תל אביב, שמ-1998 נקראת על שמו, המשכן לאמנויות הבמה, מגדל האופרה,  מרכז סוזן דלל, והסינמטק. כמו כן, הוקמו בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות ומתנס"ים ברחבי העיר וכן הוקמה קרן תל אביב לפיתוח, שגייסה כסף לעזרה לשכונות מצוקה.

בתקופתו גם נסגר גן החיות של תל אביב, שעבר ב-1980 לספארי ברמת גן. “יש מספיק חיות על שתיים בעיר", אמר לימים. ליורשיו הוא השאיר גרעון גדול.

נתי הרניק / לע"מ

כשנשאל, לימים, מה היה ההישג החשוב ביותר שלו, אמר: “שיקום השכונות. שיקמנו את שכונת התקווה, נווה שרת, יפו, ועוד. בלי סוף. זה היה אחד הדברים הגדולים". עוד הוסיף, כי הוא גאה בפינוי מרכז העיר ממשרדים והבאת "חב'רה צעירים לגור שם בנחלת בנימין ובשינקין, כי תל אביב הלכה והתנוונה במרכז העיר".

מנגד, להט התחרט על כך שאישר להגביה את כיכר דיזנגוף ב-1978. השינוי גרר תגובות חריפות ולאורך השנים הביא להזנחתה של הכיכר. "בזמנו, כששינינו את הכיכר, היתה שם בעיה איומה של פקקי תנועה, ולכן בלית ברירה נאלצנו לבנות במקומה משהו שאפשר יהיה לנסוע דרכו. זה לא שהיינו נגד כיכרות ונגד ירק", אמר ב-2007. "בגמר הקדנציה שלי כראש עיר, כששאלו אותי 'על מה אתה מצטער', עניתי שעל כך שנתתי את ידי לביטול כיכר צינה דיזנגוף. אני האחראי, ואני לוקח את האשמה על עצמי".

להט לא אהב גם את כיכר אתרים שבנייתה הושלמה בתקופתו, ובולטת עד היום בכיעורה. "במלחמת המפרץ התפללתי שייפול עליה סקאד", אמר.  בהתייחסו למשימות שלא הספיק להשלים בכהונתו, אמר: "אני מצטער שפרויקט הרכבת התחתית לא יצא לפועל. זה חורה לי קצת".

גם פסלים רבים הוקמו בשנותיו של להט בראשות העירייה. לא כולם אהודים על התושבים. אחד מהם היה פסלו של מנשה קדישמן, שהוקם ברחבת היכל התרבות – פסל שלושת הדיסקים. הפסל עורר תחילה ביקורת בקרב חלק מתושבי העיר. אחד מהם, משה ברנשטיין, כתב מכתב זועם למערכת "הארץ": "האם שלושת הגלגלים המכוערים האלה (...) הוצבו במקום הנכון? מדוע לא פרסמו מכרז? מדוע לא ידע ציבור שוחרי האמנות על כך? האם מותר להסתיר את רחבת היכל התרבות מאחורי כיעור כזה (...) אם זה היה מעשה של עיריית תל אביב, האם מישהו נתן סמכות לראש העירייה לקבוע שזה המקום הנכון?"

ג'יני - אנצ'ו גוש

באישיותו ובפועלו שילב תכונות של "ייקה" ושל צבר. להט התפרסם גם בשל "הפה הגדול" שלו ושלל התבטאויותיו. "יש לי פה גדול, נכון, אני לא אדם שעוצר את מילותיו, אבל אף פעם אני לא מעליב. אני רגיש לכבודם של אנשים....לעתים אני מגיב קשה", אמר ב-1983 בראיון ל"דבר".

עורכת הראיון, ניבה לניר פלסבקי, כתבה עליו: "הקריירה  שלו כראש עיר רצופה פעולות-תגמול מילוליות. ועוד איזה! אין כאן להטטנות פוליטית. גם לא זבנג וגמרנו. יש זבנג ועוד זבנג ועוד אחד, ולסיום זבנג אחד נוסף, לעתים מתחת לחגורה".

דוגמה שזכורה היטב לתושבי תל אביב אירעה במלחמת המפרץ, ב-1991, כשתקף את תושבי העיר שעזבו אותה. “מי שעורק מתל אביב עורק גם מהמולדת", אמר אז.

ביום העצמאות ה-61 למדינה, לרגל חגיגות מאה שנה לתל אביב, הוא השיא משואה בהר הרצל בשל תרומתו לבניין העיר תל אביב. את הביקורת על ממשיכיו בתפקיד מיקד במגדלים שצצו בעיר. "נהייתה פה עיר נדל"ן. הייתי רוצה לראות יותר גינות ציבוריות בעיר. יותר ירק. אני לא חושב שכל המגדלים האלה הם טובים לעיר. זה לא טוב לעיר כי עיר צריכה לשמור על צביון ועל שקט ועל נועם, לא שאנשים יגורו באיזה שלושים קומות או 25 קומות. זה מנתק את התושבים מהסביבה ולא בריא", אמר בראיון ל"זמן תל אביב".

להט הותיר אחריו את אשתו זיוה, לשעבר מנהלת הספריה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, שני ילדים ועשרה נכדים. אחד מבניו הוא עו"ד דן להט, חבר מועצת העיר תל אביב מטעם מפלגת "יש עתיד" שסיפר הבוקר בשיחה עם "הארץ" כי אביו היה חולה בשנים האחרונות, אך אתמול היתה התדרדרות מהירה במצבו. הוא ציין כי הלווייתו תהיה מחר או מחרתיים. "אבא שלי כשאני חושב עליו כל הלילה הזה, זה כמות עשייה כמעט לא הגיונית. קשה לסכם את זה במילה אחת, גם איש צבא וגם ראש עיר. אבא שלי היה איש עשייה מדהים, איש ישר בצורה יוצאת דופן, תכונה שהיום חסרה, והיתה בו המון חמלה לחלש. דווקא הוא שהיה אדם כל כך חזק, היה בו איזה חוש צדק לעזור כמה שאפשר לאנשים שמגיע להם", אמר בנו. "אבא שלי אהב את העיר תל אביב יפו אהבה אמיתית. הוא שינה את העיר. הרעיון של עיר ללא הפסקה זה לא רק עיר ללא הפסקה, זה עיר של שפיות, של פלורליזם. הוא השאיר אחריו ערכים מדהימים".

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ספד אף הוא ללהט: "צ'יץ' היה הורדוס של תל אביב, הוא היה מבוניה הבולטים של העיר. בכל שנותיו העניק צ'יץ' לעם ולארץ מיכולות ההנהגה והניהול בהן התברך, כמפקד בצה"ל, כפוליטיקאי, כאדם. אין לי ספק שהחברה הישראלית תחסר אותו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "צ'יץ' שירת את מדינת ישראל בשירות הביטחון ובשירות הציבורי. הוא היה גורם מרכזי בהפיכתה של העיר תל אביב למה שהיא היום - תוססת, תרבותית וסמל לסובלנות. אמרת צ'יץ' - אמרת תל אביב".

ראש העיר תל אביב הנוכחי, רון חולדאי, אמר כי "עם מותו של צ'יץ' איבדה העיר לא רק את אחד מיקיריה האהובים ביותר - אלא את אחד האנשים שעשו את תל אביב-יפו למה שהיא היום - תל אביב קידמה בשנות דור והפכה עצמה למושא של קנאה ומקור השראה. זו המורשת שהותיר צ'יץ' לראשי העיר שבאו אחריו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו