בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

"תלאות הדרך לא נכרו כלל על פניך"

מצויד ב-20 אלף כתר ו-20 אקדחים התחפש יעקב רונן ("בניטו") (2014-1917) למפקח יערות ואירגן את הברחתם של יהודים מפולין הכבושה. אחת מהן היתה לאשתו

תגובות

במארס 1942, כשהחלו הגירושים מסלובקיה לפולין, התריע יעקב רוזנברג (לימים רונן) על העתיד להתרחש. לחבריו בתנועת "השומר הצעיר" הוא המליץ  לעבור את הגבול להונגריה, כפי שעשה בסוף בעצמו. "באם יש למישהו אפשרות ממשית, קונקרטית, להציל את אנשינו על ידי העברת הגבולות, יש לנצל את ההזדמנות", כתב בחוזר שהפיץ ב-6.3.1942.

רוזנברג, "בניטו" בפי חבריו לתנועת השומר הצעיר, היה אז בן 25. הוא גדל בעיר פרשוב בסלובקיה למשפחה זעיר בורגנית מתבוללת למחצה והיה אחד מראשי התנועה וחבר הנהגתה הארצית. כחודש לאחר שהעביר בהצלחה 60 מחבריו להונגריה, עבר בעצמו את הגבול.

בזיכרונותיו תיאר זאת כך: “בעזרת ידידים השגתי כסף הונגרי רב וגם קשר לרב חובל של אוניית משא, אשר הובילה פחם מגרמניה על הנהר דאנובה עד לים השחור... עם חשכה ירדתי לחוף, ולפי סימן מוסכם מראש עליתי על האונייה. שטנו כל הלילה, ועם שחר התקרבנו לחופי בודפשט. במעבר הגבול ירדתי לבטן האונייה, וכיסו אותי לשם הסוואה בערימות פחם. שמעתי את המוכסים שואלים את רב החובל, שמא יש נוסעים סמויים באונייתו. הוא השיב בשלילה, והכל עבר בשלום. בהגיענו לנמל ירד אלי רב החובל ובישר לי, שהגעתי ליעדי. שלפותי את הכסף שהיה צמוד לחופי בתוך הגרביים, מסרתי את המגיע למיטיבי, והודיתי לו".

בניטו ידע כי היה לו מזל רב. “קורבנות לרוב נפלו בגלל מבריחי הגבולות באותם הימים, אשר השאירו את האנשים שהופקדו בידיהם לבדם בדרך לגבול, והסתלקו ממילוי תפקידם", אמר.

המשפחה

עוד כתבות בנושא

לפני בואו למד את מפת בודפשט. גם את שפת המקום ידע. חבריו לתנועה השיגו לו ניירות מזוייפים, מקום לינה וכרטיסי מזון. מדי פעם החליף דירה ואת השם בתעודה שלו. לילה אחד, כששב מפגישה עם ישראל קאסטנר שעסקה בעזרה כספית לחברי התנועה, נעצר לחקירה.

מבית המעצר הוא נשלח לפלוגת העבודה של הצבא, שעסקה בטיהור שדות מוקשים בחזית המזרחית, בה לחמו ההונגרים לצד הנאצים. בהזדמנות הראשונה הצליח לברוח לסלובקיה, ופעל להצלת יהודים קרוב לגבול הסלובקי. הוא יצר קשר עם מבריחי גבול, שביקשו תמורת כל ראש יהודי כסף מזומן ואקדח. “אספנו את הכספים הדרושים, וקנינו והשגנו בדרכים לא דרכים את האקדחים: לרוב תמורת כסף או משקאות חריפים אצל חיילים סלובקים", סיפר.

מצוייד ב-20 אלף כתר ו-20 אקדחים צבאיים התחפש ל"מפקח על יערות" ועלה לרכבת מהירה עם מזוודה ובה האקדחים ותיק מלא שטרות. המשימה הוכתרה בהצלחה.

המשפחה

בין החוצים את הגבול היתה חייקה קלינגר, ממנהיגות הארגון היהודי הלוחם מבנדין, שעמדה בקשר ישיר עם מרדכי אנילביץ וטוסיה אלטמן בגטו ורשה. רוזנברג קיבל את פניה. לימים תיאר כך את המפגש: "בליל חורף פגשתיך לראשונה בעיירה סלובקית קרוב לגבול הפולני. תלאות הדרך לא נכרו כלל על פניך. הברחת הגבול, עם כל המאמצים העל אנושיים, נדחקו רחוק רחוק מאחורי חוויות של חודשים ושנים מלאי זוועות, כאב וסבל".

עוד הוסיף: "התיישבנו שנינו על יד התנור הגדול באולם בית הספר אשר הפך לאכסניה לפליטי פולין מסביבות זגלמביה. והיא לא פסקה מלדבר. לא זעקת איש יחיד, לא סבל של אדם בודד קראו מגרונה. דור שלם צעק מפיה, כאשר דבריה משמשים לכאורה כלי מבטא בלבד לכל האסון שפקד את עמנו. דיברה ללא הפסק, שעות על שעות, כאילו פוחדת פן לא תספיק למסור את הכל, כאילו מעבירה פיקדון מפה לפה, אשר לא אוחזים בידיים, כי כל זה כה רחוק מעבר להגיון".

הפגישה בין הלוחמת השורדת מפולין וחבר המחתרת הסלובקית הפכה לסיפור אהבה, וחייה של השניים נקשרו זה בזו. הם הצליחו לחצות את הגבול להונגריה ומשם, בפברואר 1944, יצאו בדרכם לארץ ישראל. הם סבבו בקיבוצים ובמוסדות והביאו את סיפור מרד הגטאות והמחתרת בפולין ובסלובקיה. בין השאר תידרך בניטו את הצנחנים שאמורים היו לצאת לסלובקיה, ביניהם חביבה רייק.

בניטו אף מסר עדות מפורטת ב"משרד החיפאי”, שהיה כפוף למודיעין הבריטי, על פעולות המחתרת הסלובקית ועל האפשרויות לפיצוץ מסילות הברזל המובילות לפולין, שאותן תיאר בליווי סקיצות גרפיות. "לא ברור למי הגיעו והיכן נידונו אפשרויות אלה, אשר אם היו מוצאות לפועל יכולות היו לחבל במשלוח יהודי הונגריה לאושוויץ", אמר בנו, ההיסטוריון ד"ר אביהו רונן.

לאחר מכן  הקימו השניים את ביתם בקיבוץ העוגן בעמק חפר, שנוסד ב-1939 בידי עולים מצ'כוסלובקיה. בקיץ 1947 הוטל עליו לצאת לשליחות בצ'כוסלובקיה מטעם השומר הצעיר:  "לשמש מצפן להולכים ועוגן לנשארים". בחסות קשריו הטובים עם אנשי המשטר החדש בצ'כוסלובקיה הספיק לגבש פעילות חינוכית פוריה ולהעלות לארץ מספר גרעיני התיישבות. הבולט שבהם הקים את קיבוץ להבות חביבה.

בשנות ה-50 הוא היה רכז הבנייה של הקיבוץ. הצלחתו בתפקיד הובילה אותו למחלקת הבניה של הקיבוץ הארצי בתל אביב. ב-1958, ביום השנה למרד גטו ורשה, התאבדה אשתו חייקה. ב-2011 פירסם בנם, אביהו רונן, את הספר "נידונה לחיים: יומניה וחייה של חייקה קלינגר".

בניטו נישא בהמשך למלכה ליפנר מקיבוץ מענית. ב-1993 עברו למושב שדה ניצן. הוא הותיר את אשתו מלכה, בת 99,  שלושה בנים, שמונה נכדים ושישה נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו