בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

לחשוב, ולהבין ששום דבר אינו מובן מאליו

פרופ' שמואל שקולניקוב (2014-1941), מומחה לפילוסופיה יוונית מהאוניברסיטה העברית, שעלה לישראל מברזיל, חקר את הדיאלוגים של אפלטון

14תגובות

שמו של פרופ' שמואל שקולניקוב מוכר לכל תלמיד שנה א' בחוגים לפילוסופיה באוניברסיטאות ברחבי הארץ. את תחום התמחותו העיקרי – פילוסופיה יוונית – השכיל להעביר לדור הצעיר של הסטודנטים באופן נהיר, ברור, קולח ונגיש. מי שמצוי בנושא יודע כי אין זו משימה קלה.

שקולניקוב השלים אותה בהצלחה יתירה. הוא לקח את הקוראים למסע מרתק שתחילתו במייסד הפילוסופיה המערבית, תאלס מהעיר מילטוס באסיה הקטנה, שאמר כי כל הדברים הם מים, והסתיים באריסטו, “אגוז קשה לפיצוח", כדברי שקולניקוב, שעסק בטבע, צורה, חומר ולוגיקה.

המסע עבר דרך רבים אחרים, כמו אנאקסימאנדרוס, שקבע כי הראשית אינה מים אלא משהו לא-מוגדר וחסר אפיון; אנאקסימניס, שקבע כי הראשית היא בעצם רק אוויר; הפיתאגוריים – שסברו כי כל הדברים הם מספרים; היראקליטוס, שקבע כי כל דבר נושא בחובו את ניגודו; פארמנידיס, אמפדוקליס, אנאקסאגוראס והסופיסטים. מקום נכבד הותיר לדיון במשנתם הענפה של סוקרטס ואפלטון. האחרון עמד במרכז המחקר שלו, שכלל את הלוגוס, האירוניה, המתודה ההיפותטית, תורת ההכרה, מושג האהבה, תורת הלשון, תורת הטבע, תפיסת החינוך ותורתו המדינית של אפלטון.

הוא נולד בפורטו אלגרה בברזיל ב-1941. בגיל שלוש עברה משפחתו לריו. הוא למד בבית ספר עברי לכן ידע היטב עברית. ב-1959 עלה לארץ לבדו, כדי ללמוד במכון למורים "גרינברג" מטעם הסוכנות. כשסיים, במקום לחזור למולדתו וללמד שם עברית, נשאר בארץ.

משפחה

באוניברסיטה העברית הוא למד פילוסופיה ולשון עברית לתואר ראשון. הוא היה מתלמידיו האחרונים של שמואל הוגו ברגמן ולמד גם אצל נתן רוטנשטרייך. את התיזה כתב על תורת המספרים האידאליים של אפלטון. בהמשך נסע לקיימברידג', שם למד לימודים קלאסיים בקינגס קולג' אצל פרופ' ברנרד ויליאמס. את הדוקטורט כתב על שיטת ההיפותיזה של אפלטון בדיאלוגים האמצעיים.

בין 1974 ל-2010 היה חבר סגל בשני חוגים באוניברסיטה העברית: בחוג לפילוסופיה ובבית הספר לחינוך. "הוא היה איש חינוך בכל המובנים – הומניסט, שראה חשיבות רבה בהרחבת האופקים, בלימוד שפות, בחינוך, בהקניית מושגים ובהעשרת העולם", אמרה אשתו, פרופ' חנה שקולניקוב מהחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטה תל אביב.

ד"ר בעז צבר, תלמידו, כתב לאחר מותו כי שקולניקוב נהג לומר שחינוך חייב להיות מכוון לתיקון ולשיפור. "בעידן של יחסיות מכאן והקצנה מכאן, לימד שמואל על חשיבותו של ההומניזם כפלטפורמה נבונה למחשבה ולמעשה - על 'שהוא נחוץ יותר מתמיד, דווקא משום שהוא נראה כה בלתי אפשרי'. אנו, מורים ומורות, היינו מאזינים לו בקשב רב – פעמיים: פעם לתוכן  שהיה תמיד עשיר ומעורר למחשבה... ופעם לאופן ולטון שבו פנה אלינו, שהיה תמיד אוהב ומכבד".

שקולניקוב כתב, הרצה ולימד בשש שפות: עברית, אנגלית, פורטוגזית, ספרדית, צרפתית ואיטלקית, וקרא בשפות נוספות. הוא היה ממייסדי אגודת אפלטון הבינלאומית וכיהן כנשיאה וכן היה יו"ר ועדת התכנון ללימודי פילוסופיה בתיכון.

אפלטון

הוא כתב שמונה ספרים ופירסם כמאה מאמרים. כמו כן הוא כתב ערכים בנושא פילוסופיה יוונית באנציקלופדיה העברית ופיתח את הקורס בנושא זה יחד עם אלעזר ונריב באוניברסיטה הפתוחה.

"נמצא, איפוא, שלאמיתו של דבר מתאמנים הפילוסופים האמיתיים במוות, והמוות מפחיד אותם פחות משיפחיד את כל שאר האנשים", כתב אפלטון, מושא מחקרו של שקולניקוב. "אם המוות הוא כמו טיול מכאן למקום אחר, ומה שמספרים הוא אמת, שאכן שם נמצאים כל המתים - איזו ברכה גדולה יותר מזו יכולה להיות...אני כשלעצמי מוכן למות בוקר וערב אם הסיפורים האלה אמיתיים! בילוי נפלא צפוי לי שם", צוטט סוקרטס.

כאדם מודרני, לא בטוח ששקולניקוב קיבל את האמונה שהנפש ממשיכה להתקיים לאחר הינתקותה מהגוף. כנראה היה קרוב יותר לתפיסה של האבסורד שבמוות, המאיין את הכל, כפי שלמד מהמחזות של סארטר, פינטר וסטופרד, אותם לימדה וחקרה חנה אשתו.

לפני שנה הוא הוזמן להיות אחד הדוברים בכינוס בו דנו בשאלה "מהי פילוסופיה". "פילוסופיה היא לחשוב ולהגיד שוב ושוב it ain’t necessarily so”, אמר. שום דבר אינו מובן מאליו.

הוא הותיר את אשתו, פרופ' חנה שקולניקוב, שלושה ילדים ושישה נכדים.

המשפחה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו