בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש שקולו הגיע מארץ ישראל עד בגדד

אברהם אברהמי (2015-1923) ברח מעיראק ב-1944, כשהיה בן 21. בארץ שידר ברדיו "ההגנה" בערבית, שנקלט גם במולדתו, ובהמשך בשב"כ. "הוא העריך את העומק והיופי של השירה הערבית", ספד לו אחיינו

2תגובות

אברהם אברהמי היה בנה החמישי של משפחתו – אח לארבע אחיות ולשני אחים. הוא נולד בבגדד שבעיראק ב-1923 להוריו יעקב ולילי. בבגדד הוא למד בבית הספר התיכון היהודי הנודע "שמאש". שאיפתו היתה ללמוד הנדסה בטכניון בארץ ישראל. "ביסודיות אופיינית הוא תיכנן בחשאיות את המסע לארץ ישראל שהייתה תחת שלטון של המנדט הבריטי", סיפר אחיינו, צבי גבאי, בנה של אחותו.

ב-1944, כשהיה בן 21, בזמן מלחמת העולם השנייה, עזב את הוריו, אחיו ואחיותיו, וחצה את הגבול בדרכו לסוריה. משם עבר ללבנון והגיע לביירות. שם פגש את מבריח הגבולות, שסייע לו לחצות את הגבול לארץ ישראל ולהגיע לתל אביב. אחיינו סיפר, כי היה עליהם לשחד את אנשי המשטרה הבריטיים כדי לאפשר את כניסתו לארץ.

בהמשך הגיע לחיפה והגשים את חלומו עם הרשמתו ללימודי הנדסה בטכניון. שנתיים הוא למד, עד שהארץ רעשה בעקבות החלטת החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. אחרי נותקו הקשרים בין ארץ ישראל לעיראק, ונפסק הקשר של אברהמי עם משפחתו שנותרה בבגדד.

אברהמי הצטרף לארגון "ההגנה" ונוכח בקיאותו בערבית הופקד על שידורי ההגנה בערבית, שנקלטו ברחבי המזרח התיכון וגם בבגדד. נוכח המעקב של שלטונות המנדט הבריטי אחר הפעילות החשאית של היישוב היהודי, שידורי הרדיו בוצעו בחש איות מדירת מסתור בחיפה. מאזינים לשידורים בעיראק, שהכירו את אברהם, זיהו את קולו. הוריו היו חייבים להכחיש זאת, פן יאונה להם רע על ידי השלטונות העיראקים.

המשפחה

ב-1951 הוריו, אחיו ואחיותיו ובני משפחותיהם עלו לארץ במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה". בין מארגני המבצע היה מרדכי בן פורת, שמשפחתו התגוררה בבגדד בשכנות למשפחת אברהמי. בן פורת היה לימים חבר כנסת וראש המועצה המקומית אור יהודה, שם ייסד בה את מרכז מורשת יהדות בבל. אברהם סייע להוריו ולמשפחתו להיקלט בארץ החדשה.

לאחר קום המדינה התגייס אברהם לשב"כ, שם שימש בתפקידי שטח במגזר הערבי ובתפקידי מטה בארץ ובחו"ל. לאחר כיבוש רצועת עזה במלחמת סיני ב-1956, הוא הוצב ברצועה. בעקבות מלחמת ששת הימים, שימש רכז שטח בירושלים. "הוא שירת בשירות הביטחון הכללי בתפקידים שונים עד צאתו לגמלאות. הוא היה חדור משימות ביטחוניות", ספד לו גבאי. כגמלאי עבד כאחראי לענייני ביטחון של תשלובת אורדן-תעשיות, שעסקה בייצור יציקות הפלדה של טנק המרכבה. הוא התמיד בעבודתו עד גיל 85.

"הוא אהב את השפה הערבית שהייתה שפתו הראשונה. הוא העריך את העומק והיופי של התרבות והשירה הערבית ,שאותה נהנה לקרוא עד לימיו האחרונים . הוא  שאף לדו-קיום עם ערביי ישראל והערבים באזור", ספד לו גבאי. הוא הותיר את אשתו רותי , שלושת בניו ונכדיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו