בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדם זרטל, מבכירי הארכיאולוגים בארץ, מת בגיל 79

זרטל התפרסם בתגליות שקשרו בין ממצאים ארכיאולוגים לסיפורי התנ"ך. יותר משלושה עשורים הוא עמד בראש הצוות של סקר צפון השומרון — "סקר הר מנשה". הוא יובא למנוחות ביום שלישי

10תגובות

פרופ' אדם זרטל, מומחה לארכיאולוגיה של המזרח הקדום, שהתפרסם בשורת תגליות שקשרו בין ממצאים ארכיאולוגיים לסיפורים מהתנ"ך, מת אתמול (ראשון) בגיל 79. זרטל, בן קיבוץ עין שמר, יובא למנוחות ביום שלישי ב-15:00 בקיבוץ בו חי.

זרטל נולד ב-1936. אביו היה העיתונאי משה (מייטק) זרטל (זילברטל), ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה. במלחמת יום כיפור, בה שירת כקצין הנדסה, נפצע זרטל באורח קשה וכל חייו נעזר בקביים בהליכתו. אחרי שהחלים, ב-1978, החל ללמוד ארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. במקביל, החל בסקר צפון השומרון — "סקר הר מנשה". במשך יותר משלושה עשורים עמד בראש הצוות של הסקר. "שיטת הסקר כוללת תנועה רגלית בכל הנופים, גילוי ורישום מדעי של כל המצוי בשטח — מאתרי יישוב קדומים ועד דרכים, בורות מים, גתות ועוד. זה תהליך איטי ורב שנים, אך הוא היחיד המאפשר לייצר תמונות היסטוריות נרחבות", הסביר באתר האינטרנט שלו.

שי בר

"רק מחקר רב שנים וסבלני בשטח יכול לפענח ולתת תשובות לסוגיות השנויות במחלוקת: ראשית ישראל, האמינות ההיסטורית של התנ"ך, זיהויים גיאוגרפיים-היסטוריים, ועוד", כתב. "אפשר לומר שאין מטר שלא הלכנו בו. ההליכה היא השיקום שלי. אני הולך לאט על קביים. החבר'ה הצעירים יותר רצים קדימה", הוסיף בראיון לניר חסון.בין התגליות החשובות של זרטל נכללים מזבח קדום שמצא על הר עיבל, אותו זיהה כמזבח שהקים יהושע בן נון, במקום בו נערכה הברית. ב-1983 הוגדרה התגלית הזו ב"הארץ" כ"תגלית הארכיאולוגית המרעישה ביותר מתקופת התנחלות בני ישראל בארץ". זרטל סבר ששם השבטים הפכו לעם ישראל, כדברי הפסוק: "היום הזה נהיית לעם".

אתר נוסף שגילה היה העיר הרומית ארובות-נרתבא במערב השומרון, "אתר עתיקות בגודל של מצדה שלא היה מוכר במחקר", כדבריו. לצדם, חפר ב"אל-אחוואט", אתר אותו זיהה עם האתר המקראי "חרושת הגויים", מקום מושבם של סיסרא ושל "גויי הים". כמו כן טען כי זיהה את גלגל המקראית - בדמותה של כף רגל ענקית בבקעת הירדן.את הממצאים של עבודתו פירש זרטל כעדות להתאמה בין החפירות לתיאור המקראי. "המקרא הוא מוצא של כל סקר ומחקר ובלעדיו לא היינו יודעים על העבר. הקשר בין המקר והממצאים בשטח חשוב, במיוחד לאור הזרמים החדשים הקמים והמנסים להינתק מהמקור המקראי ומתולדות עם ישראל", צוטט ב"הארץ" ב-1998.

חוקרים אחרים חלקו על כך. את הוויכוח שהתלהט ביניהם, תיאר זרטל במכתב למערכת "הארץ" שפורסם ב-2005: "הארכיאולוגיה, יחד עם רבים ממדעי הרוח, ירדה מסדר היום הלאומי, אלא שגורל מיוחד ומר נועד כאן לארכיאולוגיה המקראית. דיסציפלינה זאת, שנוסדה על ידי דור שלם של חוקרים מן המעלה הראשונה, גם התרסקה באורח קיצוני בעת האחרונה".

את האשמה הפנה כלפיה עמיתיו החוקרים, אשר, לדבריו, "מנסים לנתק כמעט לגמרי את הקשר בין טקסטים היסטוריים - בעיקר המקרא, אך לא הוא לבדו - לבין הממצא הארכיאולוגי". לדברי זרטל, "גישה 'מדעית' לכאורה זו, המעיטה ממעמדו של המקצוע" והביאה לכך כי "ההמונים מכל השכבות, ששתו בשקיקה את התגליות לפני 40 ואפילו 30 שנה, הפכו לזרם דק, ועיקר העניין בממצאינו עבר לציונות הדתית". בשנות ה-90 עמד זרטל בראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. זרטל פירסם ספרים, מאמרים וערכים אינציקלופדיים בתחומי המחקר שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו