בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2015-1925

למה אלכוהול עוזר להתגבר על המבטא?

פרופ' אלכסנדר גיורא, הפסיכולוג הראשון של צה"ל, נתן לסטודנטים שלו להקריא טקסטים בתאית, ובדק את המבטא שלהם. אחרי שנתן להם קצת אלכוהול, הופתע מהתוצאה. סיפור חייו של המומחה לפסיכו-לינגוויסטיקה, שמת לאחרונה בגיל 90

30תגובות

גולת הכותרת בעבודה המדעית של פרופ' אלכסנדר גיורא, חוקר בתחום הפסיכו-לינגוויסטיקה, היתה הניסיון להבין מדוע אנשים שלומדים שפה זרה מתקשים להיפטר מהמבטא של שפת האם שלהם. את המחקר בנושא, שהיה פורץ דרך בזמנו, עשה גיורא באוניברסיטת מישיגן, לשם הגיע ב-1964.

"כולנו יודעים, שכשאנחנו לומדים שפה זרה, המבטא הוא אחד הדברים שקשה מאוד להיפטר ממנו, אם בכלל אפשרי הדבר מעל גיל מסוים", הסביר השבוע פרופ' אבי שגיא-שוורץ, שהיה תלמידו של גיורא. כך, ישראלים נוטים לדבר אנגלית במבטא ישראלי וייקים, שעלו מגרמניה, מדברים עברית במבטא גרמני. "גיורא חיפש לכך הסברים פסיכולוגיים", אמר שגיא-שוורץ.

במחקר שעשה הוא גילה שהקושי להיפטר מהמבטא קשור בקושי של אדם לוותר על זהותו, שהשפה היא חלק ממנה. "כשאתה מדבר כמו כולם, אז אתה כמו כולם. כשאתה מדבר שונה, יודעים שאתה ממקום אחר. הוא סבר, שאנחנו לא מעוניינים לוותר על המבטא שלנו, כי ויתור עליו הוא גם ויתור על הזהות שלנו", הסביר.

אלכסנדר גיורא
המשפחה

בניסוי שעשה בקרב סטודנטים אמריקאים, השמיע להם גיורא מלים בתאית, והקליט אותם חוזרים עליהן. בהמשך, מומחים קבעו באיזו מידה הם הצליחו לדקלם את המלים במבטא תאי אותנטי. בחלקו השני של הניסוי, חזרו התלמידים על אותה הפעולה אחרי ששתו אלכוהול. "הוא גילה, להפתעתו, שהאלכוהול עזר להם לשפר את המבטא. הוא שבר את מחסום הזהות שלהם, ופתח אותם לשימוש נכון יותר בשפה", הסביר שגיא-שוורץ.

גיורא, שכונה "שוֹני", נולד בנירג'האזה בהונגריה ב-1925. ב-1939, אביו, שהיה ציוני, ביקש לעזוב את הונגריה ולעלות לארץ, אולם סבו התנגד לכך. החלטה זו גזרה את גורלה של כל המשפחה, שנרצחה באושוויץ, למעט פרופ' גיורא ואחיו צבי (לאיוש), שניצלו בזכות החלטתו של אביהם לשלוח אותם ללמוד בבית המדרש הלאומי לרבנים בבודפשט.

ב-19 במארס 1944, כשהגרמנים כבשו את הונגריה, שוֹני התגורר בבודפשט. ביוני נשלח למחנה עבודה בעיר בור ביוגוסלביה, שם הועסק בעבודות כפייה, עד ששוחרר על ידי הפרטיזנים של טיטו בשעה שהיה בצעדת מוות בחזרה להונגריה.

רויטרס

בדרך-לא-דרך הגיע שוני לארץ ישראל ובינואר 1945 התגייס לבריגדה היהודית, עבר אימון מתקדם במצרים, בפיקודו של חיים לסקוב ובסופו יצא להילחם ולסייע ליהודים באיטליה ובהולנד. עם סיום המלחמה חזר לבודפשט לחפש את משפחתו, ומצא את אחיו, ששנות המלחמה עברו עליו במנזר בבודפשט. שוני נשאר בבודפשט, והחל ללמוד שם לתואר הראשון. מאוחר יותר יצא ללימודים בסורבון בפריז, שם כתב דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית.

ב-1951 חזר לישראל והיה הפסיכולוג הראשי הראשון של צה"ל, במסגרת חיל הרפואה. בהמשך היה פסיכולוג קליני וניהל את התחנה לבריאות הנפש ברמת חן. ב-1964 הצטרף לאוניברסיטת מישיגן. ב-1985 הוא הצטרף לאוניברסיטת חיפה כפרופסור לפסיכולוגיה, ובאמצע שנות התשעים, עם הקמתה של מכללת עמק יזרעאל, כיהן כנשיא המכללה.

גיורא הקדים את זמנו והכיר כבר לפני 20 שנה בחשיבות של הקשר בין פסיכולוגיה למוח, אך לא הספיק בעצמו לחקור את הקשר הזה. הוא הותיר את אשתו סוזי, שבשנות ה-50 היתה מזכירתו של פרופ' אפרים קציר, את בנו עמוס, פרופסור למשפטים באוניברסיטת יוטה, ושלושה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו