בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2016-1922

עם מכונת כתיבה וכרטיסיות: האיש שייסד את המחקר המודיעיני בצה"ל

פרופ' וסא"ל מרדכי גיחון, שמת החודש בגיל 94, הסביר את הקרבה בין ארכיאולוגיה למודיעין, שני העיסוקים המרכזיים בחייו: "החובה להעז ולבנות תמונה מתוך נתונים חלקיים". הצצה לפרקים נבחרים בחייו: מהנקמה בנאצים ועד לספר על בר-כוכבא

19תגובות
גיחון ואשתו רחל במסיבת פורים מטכ"לית ב-1954
המשפחה

פרופ' וסא"ל במיל' מרדכי גיחון סיפר כי הוא "תוצר של מבצע ציוני". כך בחר לתאר את הנסיבות המיוחדות שהביאו להיכרותם של הוריו - שרלוטה לבית סלומון, בת למשפחת רבנים מפרוסיה, ונחום גיכרמן, בן למשפחת משכילים מרוסיה.

זה קרה ב-1917, כשהבריטים עמדו לכבוש את ארץ ישראל מהטורקים. גיכרמן, שגר אז בוורשה, החליט שהגיעה השעה לממש את שאיפותיו הציוניות ולעלות לארץ. התוכנית המוזרה שהגה היתה להסתנן לגרמניה, ולבקש מהרשויות לשלוח אותו לארץ ישראל, שם לחמו חיילים גרמנים לצד הטורקים.

אלא שלגרמנים היו תוכניות אחרות, וגיכרמן נעצר. מי שבא לשחררו היה הרב ליאו סלומון, פעיל בצלב האדום הגרמני. למחרת, כשגיכרמן בא לביתו כדי להודות לו, בתו של הרב, שרלוטה, פתחה לו את הדלת, והשניים התאהבו במבט ראשון.

גיחון והוריו בצעירותו
המשפחה

ב-1922 בא לאוויר העולם בנם היחיד, מרדכי גיחון. את ילדותו העביר בברלין. ב-1934, כשהיה בן 12, עלה לארץ ישראל עם משפחתו בעקבות עליית הנאצים לשלטון. התחנה הראשונה שלהם היתה חיפה, משם עברו בהמשך לתל אביב ואחר כך לרמת גן. את התיכון עשה בגימנסיה בן יהודה בתל אביב.

את ההתנסות הראשונה בתחום המודיעין עשה בגיל 18, ב-1940, כשהתגייס לחי"ש – חיל השדה של "ההגנה" – במקביל ללימודי התואר הראשון שלו בארכאולוגיה, אגיפטולוגיה וגיאוגרפיה היסטורית באוניברסיטה העברית בהר הצופים. מפקדיו ניצלו את העובדה כי התגורר בדירה שכורה בכפר הערבי עיסאוויה, הסמוך לקמפוס. "נצטווינו לרחרח מה נעשה בכפר", סיפר ב-2010 בראיון לפרויקט התיעוד "דות ישראל".

ב-1942 קטע את לימודיו בפעם הראשונה, והתנדב להתגייס לצבא הבריטי. את החלטתו נימק ב"בקשת נקם, תביעת הכבוד האבוד והדברת המפלצת המאיימת על קיום העם היהודי". בהמשך, כחייל בבריגדה היהודית של הצבא הבריטי מונה לאיש מחלקת המודיעין של הגדוד הראשון. בהמשך, כשהוצב באיטליה, נשלח למשימה שהיתה חלק מפעולות הנקם שביצעו יהודים בגרמנים, אשר כללה חיפוש, איתור ומעקב אחר נאצים.

גיחון
המשפחה

"הוסבר לי, כי מתארגנת פעולה לאיתור נאצים שברחו לאוסטריה, ואשר מסתתרים בה. למאותרים ייעשה משפט שדה מטעם עם ישראל והם יוצאו להורג. אני אעסוק באיתור המודיעיני", כתב בספר זיכרונותיו, "מטה מרדכי". "הצלחתי לאתר במישרין שני נאצים, לעמוד על סדר יומם ולשרטט את בתיהם... נמסר לי, שאכן באו על עונשם", סיכם. לימים העריך, כי כמה עשרות נאצים חוסלו בדרך דומה בתקופה זו.

גיחון
המשפחה

לצד סיוע בלכידת נאצים, השתתף גיחון גם במבצעי סיוע ושיקום של ניצולי שואה, בהעלאתם לארץ ישראל וברכש ובהברחת נשק ואספקה למדינה-שבדרך. הוא עשה זאת תוך שימוש במסמכי-מעבר ובתעודות מזויפים, התחזות והסתייעות ביהודים מהעולם התחתון.

כפי שסיפר לימים: "נזקקנו לשטרות כסף מקומיים. קיבלתי הוראה לנסוע לפאריס ולקבל שם מיהודי אחד, שבנעוריו היה חבר ב'שומר הצעיר', סכום כסף עתק". במלון פאר, "כמו בסרט הוליוודי", כדבריו, "פוגשים אותי שומרי הראש שלו, מביאים אותי לחדר, שם הוא יושב בחלוק לילה ממשי אדום. הוא פותח את הארון ליד המיטה, שהיה דחוס בשטרות של כסף, ואומר - 'יבורך מעשיכם, שלום על ישראל'".

גיחון בחפירות באמאוס
המשפחה

בדרך חזרה ליעדו, ברכבת, חשש גיחון כי בביקורת של המשטרה יגלו את הכסף הרב שהוא נושא בתיקו. לכן, כשנכנסו השוטרים לרכבת, "הסתערתי על בחורה יפה שישבה מולי, חיבקתי אותה, ונתתי לה נשיקה חמה על הפה. כשהשוטר הצרפתי פתח את הדלת, הוא ראה 'זוג נאהבים', ומיהר לסגור את הדלת. כך האוצר הזה עבר את הגבול והגיע לאן שהגיע", סיפר.

את פעילותו כאיש מודיעין המשיך גם כשחזר לארץ, ב-1946, כשהשתלב, לצד חידוש לימודיו האקדמיים, בפעילות "ההגנה" בירושלים והיה שותף להקמת מערך איסוף המודיעין של "ההגנה" בעיר. לימודיו נקטעו עם פרוץ קרבות מלחמת העצמאות, כשהקים את המודיעין הקרבי בשתי חטיבות: ירושלים ועציוני.

ב-1948 הוא נשלח לכפר הערבי דיר יאסין, לאחר ש"נתקבלו ידיעות על הרג רב של האוכלוסייה", כדבריו, בידי אנשי האצ"ל שכבשו אותו. בראיון ל"תולדות ישראל" אמר: "זה עשה רושם של שדה קרב עם הרבה קורבנות אזרחיים שלא היו חמושים". בספרו כתב: "הלוחמים שלנו ניסו לשרוף גופות ולהטיל אחרות לבורות...איני יודע אם היה טבח. את ההרוגים הרבים בבתים הסבירו כלחימה בהתנגדות שבאה מתוך הבתים ובסמטאות. אליבא דאמת, מספר ההרוגים היה רב בעיני".

גיחון
יוסי לאון / תולדות ישראל

ב-1949 נקרא למשימת חייו: הקמת ענף המחקר במחלקת המודיעין בראשה עמד בנימין גיבלי, אשר ממנו צמחה לימים חטיבת המחקר. בענף שהקים פעלו מדורים גיאוגרפיים, שהיו אחראים על מחקר אזורי  של סוריה, לבנון, ירדן, עיראק ומצרים, לצד מדורים נושאיים, שחקרו היבטים כלכליים, טכניים ואחרים.

"בראשית דרכנו היו האמצעים שבידינו דלים ממש...כל המידע נרשם בכרטסות. מחשבים עוד לא היה ידועים במחיצתנו", סיפר. את הארונות לתיקיות הביא מהבית. "אחד הניצחונות הגדולים שלנו היה השגת תקן למכונת כתיבה אחת לכל מדור", הוסיף. "חיש מהר נהיינו הלכה למעשה לסוכנות המחקרית המודיעינית הבכירה של המדינה הצעירה", כתב. "בנינו כלי מהימן לדורות הבאים", סיכם.

ב-1955 הקים ופיקד על בית הספר הגבוה למודיעין בירושלים, שנועד להכשרת בכירים במוסד, בשב"כ, בצה"ל ובמשרד החוץ. התפקיד הבא שמילא היה הקמת מחלקת המודיעין בפיקוד הדרום, אותה הכשיר לקראת מלחמת סיני.

לצד הקריירה הצבאית פזל גיחון גם לעבר האקדמיה, עד שעזב את הצבא לטובתה. זה קרה סביב 1962, לאחר שההיסטוריון ישראל בר נאסר בעוון ריגול, ופרופ' צבי יעבץ, ראש החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, חיפש אדם אחר שיקים וירכז את הקתדרה להיסטוריה צבאית.

בהמשך עבר לחוג ללימודים קלאסיים בו הקים את המגמה לארכיאולוגיה קלאסית. במשך שנים סקר וחקר אתרים ארכיאולוגיים ברחבי הארץ, וניהל חפירות בעין בוקק, בתמרה, בתל שלם, בחורבת עקד, באמאוס ובאתרים נוספים.

גיחון היה המייסד של העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית והעמותה הישראלית לחקר נפוליון. בין תחומי המחקר שלו בלט "לימס פלסטינה" - מערכות להגנת גבולותיה של הקיסרות הרומית.  גיחון פירסם וערך ספרים ומאמרים רבים, בהם אחד מכרכי אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל. ספרו האחרון, "דרך כוכב מיעקב  - בר כוכבא וזמנו", יצא לאור השנה.

כשנשאל, בראיון לגלי צה"ל, על הקשר בין ארכיאולוגיה למודיעין, אמר: "גם הארכיאולוג וגם איש המודיעין חייב להעז ולבנות תמונה מתוך נתונים חלקיים בלבד. וככל שאתה לא עושה את זה, אתה לא מקדם את הדברים". מנגד, לדבריו, לארכיאולוג יש יתרון, כיוון שגם אם יטעה, "יבוא דור שני ויתקן אותו". לאיש המודיעין, כך הסביר, אין את הפריבילגיה הזו.

אשתו, חוה לבית גולדברג, בתו של חתן פרס ישראל לכימיה, עמנואל גולדברג, מתה לפני שנה. הוא הותיר שלושה ילדים, תשעה נכדים וחמישה נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו