בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2016-1924

הישראלית שעשתה היסטוריה ב-1972

עם מינויה למנכ"לית משרד מבקר המדינה, רננה גוטמן היתה האישה הראשונה שניהלה משרד ממשלתי בישראל. כשנשאלה אם נשים יכולות להטיל מרות על גברים, ענתה כי הן למדו זאת בבית. לאחרונה מתה בגיל 92

2תגובות

ב-1972 עשתה רננה גוטמן היסטוריה, כשהיתה לאישה הראשונה שמונתה למנכ"לית של משרד ממשלתי בישראל. "אני מאמינה שלאישה הבוחרת בעבודה מקצועית או ציבורית יש במדינה סיכויים שווים להתקדם ולהגיע רחוק", צוטטה אז ב"דבר". "בכלל, סבורה רננה גוטמן, כי לנשים - שלא כמו לגברים - יש אפשרות בחירה בין עבודה וקריירה לבין עבודה בבית", כתב אז העיתון.

"לדעתה, על אישה הבוחרת בעבודה מחוץ לבית לגלות קודם כל התמדה ורציפות בעבודה, לדאוג שתהיה עזרה בבית כדי שיהיה מאורגן ומסודר היטב; ולהיות מוכנה לעבוד גם שעות רבות מחוץ לשעות העבודה הרגילות", נכתב עוד.

גוטמן נולדה ב-1924 בלבוב שבגליציה המזרחית, בת לקופל וגיזלה שוורץ. ב-1940 עלתה לארץ ישראל עם הוריה והחלה ללמוד בגימנסיה הריאלית "בלפור" בתל אביב. בהמשך למדה משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים וכן היסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של התרבות באוניברסיטה העברית.

את התמחותה עשתה במשרד עורכי הדין קאופמן ורווה בתל אביב בין 1946 ל-1948. ב-10.5.1948, ערב סיום המנדט הבריטי, קיבלה רישיון לעסוק בעריכת דין חתום בידי נשיא בית המשפט העליון של פלסטינה (א"י).

ב-1948 התגייסה לצה"ל. בתחילה עבדה במשרדו של "התובע הכללי", שם היתה חברה בצוות שעסק בהתאמה של חוקת השיפוט שהייתה נהוגה ב"הגנה" לצורכי צה"ל. הבכירים בצוות היו עורך דין חיים צדוק, לימים שר המשפטים, ועורך דין בנימין כהן, לימים נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.

בהמשך שימשה כתובעת כללית של חיל הנשים ומשם עברה לתפקידי מטה שונים, וקודמה לדרגת סא"ל. בתחילת שנות ה-50 נמנתה עם צוות ההקמה של בית הספר לפיקוד ומטה ובהמשך שימשה עוזרת למנכ"ל משרד הביטחון דאז, שמעון פרס, לענייני תכנון ונהלים.

גוטמן טענה, כי היה זה יתרון לפתוח בקריירה ב-1948, משום שקום המדינה יצר משרות ותפקידים רבים שקבוצת אנשים קטנה יחסית הייתה צריכה למלא.

ב-1958 החלה את דרכה במשרד מבקר המדינה, שם מונתה כעבור עשור לממונה על ביקורת מערכת הביטחון. ב-1972 מונתה על ידי מבקר המדינה השני, ד"ר יצחק נבנצאל, למנהלת הכללית של המשרד ושימשה בתפקיד זה עד 1977.

בראיון ברדיו נשאלה אז שאלה מרגיזה: האם אינה סבורה, כי יש משום פגם במינויה של אישה לתפקיד שיש בו הטלת מרות על עובדים גברים. בתגובה, ענתה כי מרות ניתנת לאדם על פי הידע המקצועי והאינטלקטואלי שלו, והוסיפה כי אין הנשים נופלות מהגברים בענייני מרות. עוד אמרה, כי בניהול ביתן הן ממלאות תפקידים המטילים מרות על בני הבית.

בהמשך עבדה בתפקידים בכירים בקופת חולים כללית, בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית העולמית. בעלה, הרופא ד"ר אהרן גוטמן, מת ב-1981. היא הותירה בן, בת וארבעה נכדים.

גוטמן
מבקר המדינה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו