בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2016-1942

המתרגם שראה בתרגום יותר ממילים

פרופ' גדעון טורי סבר כי תרגום הוא לא רק עניין טקסטואלי ובלשני אלא גם סוציו-תרבותי. נאמן לגישה זו, הוא התעניין אפילו בתופעת התרגומים המדומים

תגובות

"לו התבקשתי אני להגדיר את מעמדי, הייתי אומר שמחקר התרגום אצלי הוא מקצוע - והתרגום אינו אלא תחביב; אמנם תחביב רציני, ומפותח למדי, ובכל זאת - תחביב בלבד", כך העיד על עצמו פרופ' גדעון טורי, אחד מחוקרי התרגום הידועים ביותר בעולם, פרופסור לתורת הספרות, ספרות השוואתית ותורת התרגום בבית הספר למדעי התרבות שבאוניברסיטת תל אביב, בראיון לכתב העת "מאזניים"
ב-1983.

גדעון טורי (משמאל) ואביו יעקב טורי
המשפחה

טורי, שמת בחודש אוקטובר בגיל 74, בתום שנים בהן היה חולה, התמקד במחקרו במעמדו של התרגום בכלל הפעילות התרבותית, בטיבו המשתנה של מושג התרגום ובמערכות הנורמות השונות העומדות מאחוריו. במעשה התרגום הוא ראה "עמדה תרבותית מובהקת", והסביר: "שום ספרות, ועל אחת כמה וכמה לא ספרות קטנות-ממדים מטבעה כספרות העברית, אינה יכולה למלא את הבור כולו... התרגום הוא אחת הדרכים הטובות והיעילות ביותר למילוי חלקי של החוסרים בה".

כשנשאל במה יש למלא את החוסרים האלה, ציטט את חז"ל, שדיברו על "הכנסת יפיפותו של יפת לאוהלי שם", והסביר כי היה מעדיף לתרגם יצירות שיש בהן במה לתרום "במילוי מחסריה של הספרות והתרבות העברית". אמר ועשה: לצד עשרות מאמרים הוא תירגם גם כ-35 ספרים מאנגלית ומגרמנית לעברית, בהם יצירות פרי עטם של המינגוויי, גינטר גראס, היינריך בל, סקוט פיצ'גראלד, תומאס מאן ושורה של ספרי ילדים קלאסיים.

טורי נולד בחיפה ב-1942. בן בכור לאביו, ההיסטוריון יעקב טורי, מומחה לתולדות עם ישראל ולאמו חוה לבית אהרן. הוא למד בבית הספר הריאלי בחיפה, ולאחר שירות צבאי בנח"ל ובצנחנים וחברות בקיבוץ בית העמק, יצא בשנות ה-60 ללימודים גבוהים. את התואר הראשון עשה בחוגים ללשון עברית ולספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. משם המשיך לדוקטורט בתורת הספרות, שהניב את ספרו הראשון "נורמות של תרגום והתרגום הספרותי לעברית בשנים 1930-1945".

ב-1986 פרש מהחוג לספרות כללית יחד עם אחדים מעמיתיו (איתמר אבן-זהר, זהר שביט ורקפת סלע-שפי) והיה שותף להקמת התוכנית ללימודים מתקדמים במחקר התרבות. ב-1996, כפרופסור, שימש ראש בית הספר למדעי התרבות ומ-1997 הופקד על הקתדרה לתורת התרגום. "הוא תרם רבות לאופייה של היחידה, הנחה תלמידים רבים, קיים סמינריונים מרכזיים, שהידוע בהם היה מוקדש למחקר המגע בין תרבויות", נכתב עליו באתר האוניברסיטה.

"לא היתה פרופורציה בין הצניעות למעמד שלו. הוא הכניס חידושים מפליגים למחקר, שמשפיעים עד היום", אמרה השבוע פרופ' רחל וייסברוד, הדוקטורנטית הראשונה של טורי וראש המחלקה לתרגום באוניברסיטת בר אילן.

טורי הכניס למחקר התרגום את מושג הנורמה, ובכך העביר את הדיסציפלינה מהעיסוק ה"בלשני" וה"טקסטואלי" לעבר המחקר הסוציו-תרבותי. נקודת-המוצא הייתה ההנחה, שהתרגום משתנה בנסיבות שונות, כשאחד הגורמים המשפיעים ביותר על דמותו הוא נורמות הקובעות מה נדרש, מה קביל ומה אסור.

כך לדוגמה, ספריו של ד.ה. לורנס במקור באנגלית הכילו מילים גסות, אולם עד שנות ה-60 לא השתמשו במילים גסות בתרגומים לעברית אף שכבר היו בשימוש, וזאת בגלל נורמה חזקה שמנעה זאת.

הגישה המחקרית של טורי שמה את הדגש על היעד של התרגום ולא על שפת המקור ממנה תורגם. "לפני כן עסקו רבים בשאלה האם התרגום נאמן או לא נאמן למקור, אך בזכות טורי מכירים החוקרים בכך שלתרגום עצמו יש איכויות משלו, שלא באות בהכרח מהמקור", הסבירה וייסברוד.

בין היתר, הוא חקר את התחום של "תרגום מתווך" - למשל, כשאברהם שלונסקי בחר לתרגם אל "המלט" של שייקספיר מרוסית ולא משפת המקור - אנגלית. "פעם תהו למה בכלל לתרגם משפה שאינה שפת המקור. אבל אחרי טורי שואלים – 'מה אפשר ללמוד על המעמד של השפה הרוסית והאנגלית בארץ ישראל בשנות ה-40'", הסבירה וייסברוד.

תופעה אחרת שחקר היתה ה"תרגומים המדומים" - יצירות שנכתבו בשפה מסוימת, אך הוצגו כאילו הן תרגום משפה אחרת. "פעם זה נראה כמו אנקדוטה או סטייה מבדחת, אבל בעקבות טורי הבינו את החשיבות ההיסטורית של התופעה. למשל, האפשרות להכניס לשפה העברית ספרות מתח, הרפתקאות ובלשים תוך התחזות לתרגום", הסבירה וייסברוד.

הדוגמה המקומית הבולטת ביותר היא סדרת ספרי "פטריק קים", שפורסמה בישראל החל משנות ה-60. בדיעבד התברר, כי רוב הסדרה היתה תרגום פיקטיבי, שנוצר בידי סופרים וכותבים ישראלים.

קורות החיים שלו כוללים פעילות בעריכת כתב-העת החלוצי לחקר הספרות, 'הספרות', לצד חוקרים חשובים כבנימין הרשב, איתמר אבן-זהר ומנחם פרי; ייסוד כתב-עת בינלאומי לחקר התרגום בשם Target ועריכת סדרת ספרים בתחום זה;לצד מילוי שורת תפקידים ארגוניים בקהילת המחקר הבינלאומית. ב-1980 זכה בעיטור אנדרסן לספרות ילדים ונוער, בקטגורית תרגום ספרי ילדים, על תרגומו לספרו של ק.ס. לואיס, "המסע בדורך השחר".

טורי הותיר את אשתו רותי, שני בנים ובת ונכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו