בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2016-1924

האחות שיילדה אלפי תינוקות ב"הלל יפה"

חוה פלג, בתו של הרופא שהקים בית חולים פרטי בחדרה בשנות ה-30, עבדה כמנהלת חדרי הלידה בבית החולים שקם בעיר בשנות ה-60

תגובות
חוה פלג
המשפחה

ב-1931 יצאו הוריה של חוה פלג, ד"ר יצחק (יוליוס) רוזנבוש, רופא במקצועו, ואשתו הילדה, לחופשה בארץ ישראל. זוג היהודים הגרמנים מהעיירה נוגרד החליטו במהלכה לרכוש 45 דונם של פרדס ומגרש לבניה בחדרה, מתוך כוונה לעלות לארץ כמה שנים לאחר מכן.

ההתפתחויות הפוליטיות בגרמניה זירזו את התוכנית. בעיתון נאצי מקומי הואשם ד"ר רוזנבוש באשמת שווא על חלקו בהתפתחות תגרה בין קומוניסט לנאצי. ב-1933 הועמד בפתח ביתם חייל ס"ס שמנע כניסת מטופלים למרפאה.

זמן קצר לאחר מכן עלתה המשפחה לארץ, ושמה פעמיה לחדרה. בלב חורשת האקליפטוס שברחוב אחד העם קבעה את ביתה. ד"ר רוזנבוש מימש ב-1936 את חזונו להקים שם בית חולים פרטי - "בית החולים חדרה". רוזנבוש ניהל את מחלקה היולדות והגינקולוגיה. שותפו, ד"ר צבי (הרמן) הופשטיין, אף הוא ייקה, ניהל את המחלקה הכירורגית.

בדף פרסום שהופץ בקרב תושבי האזור בשלוש שפות - עברית, אנגלית וגרמנית - פירטו הרופאים את מעלותיו של המקום: "הוא נמצא במקום יפה ושקט, אקלים בריא ומראה-נוף נהדר נשקף על גינות, יערות והים. חדרים עם 1 או 2 מיטות, מים וגזוזטרה גדולה מכוסה. מטבח דיאטטי. אוכל יוצא מהכלל, חדר, טיפול מדיציני ונסיעה לים".

מודעה לבית החולים חדרה, 1936
"דבר"

חוה, בתו האמצעית של רוזנבוש, ילידת 1924, יצאה בהמשך ללימודי אחיות ב"הדסה" בירושלים, ולאחר מכן השתלבה בבית החולים שניהל אביה כאחות מיילדת. ב-1947 נשלחה לקפריסין כדי לשמש כאחות מיילדת באגף העולים הבלתי-לגליים בבית החולים הצבאי הבריטי, שם יילדה תינוקות של יהודים שעצרו הבריטים.

בתפקידה החליפה אחות אחרת מארץ ישראל, שהודחה לאחר שהבריחה מסורית בתוך כיכר לחם לאחר האסירים, יוסף (יוסל'ה) דרור, שריצה מאסר בגין חלקו בחבלה באוניית הגירוש הבריטית "אושן ויגור". באמצעות המסורית ניסר את הסורגים וברח מהכלא. לימים היה המפקד הראשון של שייטת הצוללות בצה"ל.

חוה פלג
המשפחה

"היולדות הגיעו במצב ירוד מאוד. קשה היה לשמוע את צעקותיהן לאחר שעברו הרבה סבל במחנות, ולא נשאר בהן הכוח לעמוד בחבלי הלידה", סיפרה פלג. בפברואר 1947 עצרו הבריטים את ספינת המעפילים "חיים ארלוזרוב" והובילו את מי שהיה על סיפונה לקפריסין. בין המגורשים היה בחור צעיר בשם צבי פליישמן (פלג), שידע לדבר עברית ונבחר לשמש מתורגמן בין העולים לסגל הרפואי בקפריסין.

בתום כמה שבועות של עבודה משותפת התהדקו הקשרים בין צבי וחווה. בספטמבר 1949, לאחר ששניהם שבו לישראל, הם נישאו. לאחר מכן הלכה בעקבותיו לשדות-ים, שם עבדה כאחות במרפאת הקיבוץ.

ב-1963, לאחר הקמת בית החולים "הלל יפה", נקראה לרכז את חדרי הלידה בבית היולדות שלו. עד 1987, במשך כרבע מאה, עבדה שם כמיילדת וכאחראית חדרי הלידה. היא זכתה ליילד אלפי תינוקות, בהם תשעת נכדיה. עד ליציאתה לגמלאות הכשירה דורות של מיילדות.

גורלו של בית החולים שהקים אביה לא שפר עליו: הוא נקלע לקשיים כספיים, והחליף ייעוד ובעלים. בעלה של פלג, צבי, מת ב-1988. היא הותירה שני בנים, תשעה נכדים ועשרה נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו