אחרי מות |

המזכירה שקפצה עם בגין מאלטלנה

לציפורה קסל, שמתה בחודש ספטמבר בגיל 96, היה רזומה עשיר באצ"ל, שכלל את שליחת המברק בו בגין הורה לאוניית הנשק לעצור, תרגום הנאום שנשא בגין אחרי כיבוש יפו וגם השתתפות בניסיון ההתנקשות במפקד הכוחות הבריטים בארץ

עופר אדרת
עופר אדרת
קסל בתל אביב, 1946
עופר אדרת
עופר אדרת

בליל יום הכיפורים שנת תרפ"א (1920), מיד עם סיום תפילת "כל נדרי", מיהרה רבקה-הענע לייב מבית הכנסת לביתה בשכונת "בתי ורשה" בירושלים. בעלה, זלמן, רץ לעיר העתיקה להזעיק את המיילדת המפורסמת פייגעלע. כך, לאור נרות זיכרון, נולדה שרה פייגעל - ציפורה, בפי כל - דור שלישי בירושלים, למשפחות שמוצאן בפולין וברוסיה.

ציפורה גדלה במשפחה דתית בת תשע נפשות, שחיה בעוני. בילדותה למדה בבית הספר אוולינה דה-רוטשילד בניהולה של "מיסיס לנדאו" הנערצת. שנים לפני כן החלה ללמוד שם גם אמה, אך נאלצה להפסיק את לימודיה לאחר ש"נטורי קרתא" איימו כי יחרימו את המוצרים שמכר אביה אם תוסיף ללמוד במוסד ה"טמא".

ב-1938 נאלצה משפחתה להגר לארה"ב בעקבות קשיי פרנסה. ציפורה, שהיתה כבר חברה בתנועות בית"ר ואצ"ל, התקוממה נגד המעבר, שכן רצתה להצטרף למאבק להקמת המדינה, אך נכנעה לבסוף ללחץ הוריה.

שנה לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הגתה ציפורה תוכנית פעולה לשיבה לארץ: היא הצטרפה לקורס טייס אזרחי, ותכננה להתנדב למאמץ המלחמתי. "במוחי הקודח ראיתי בתוכנית הזו הזדמנות לשוב לפלשתינה-א"י", כתבה. שיעורי התיאוריה אמנם עברו בשלום, אבל בשיעור הטיסה היא משכה את ההגה חזק מדי, והמטוס החל ליפול, "בדרך להתרסקות", כדבריה.

בהמשך מצאה דרך אחרת לתרום את חלקה כ"לוחמת לשחרור פלשתינה א'י", כדבריה, גם מעבר לאוקיינוס. לצד אהרן פרופס, "הבית"רי הראשון", פעלה לחיזוק תנועת בית"ר בניו יורק, והתנדבה ב"וועד העברי לשחרור לאומי", שפעל בארה"ב.

ב-1940 הגשימה חלום, ופגשה פנים אל פנים את זאב ז'בוטינסקי, ראש בית"ר, זמן קצר לפני שמת. "עד היום אני עוד זוכרת את לחיצת ידו ואת ה'נעים להכיר את גברתי'", סיפרה.

למחייתה עבדה ב"משרד המידע המלחמתי" של ארה"ב, שם הכינו באותה עת שיחונים בשפות שונות שחולקו לחיילים שנשלחו להילחם. מי שהיה אמון על כתיבת הגרסה העברית של המילון היה יהודי פולני מבוגר, שכלל בו ביטויים מיושנים כמו "המסע אל בית הנתיבות". ציפורה נקראה להתאימו לעברית מדוברת.

בקיץ 1946 הצליחה סוף סוף לחזור לארץ. בזמן הטיסה הארוכה מארה"ב, שנמשכה 36 שעות וכללה שש עצירות, אירע בירושלים אירוע דרמטי, שהחיש את עזיבת הבריטים מהארץ - פיצוץ מלון המלך דוד, שבוצע בידי אנשי אצ"ל וגבה את חייהם של כ-90 בני אדם, בהם יהודים, ערבים ובריטים. רצה הגורל, ובדיוק שם היתה אמורה להתאכסן בימים הראשונים בארץ.

בארץ המשיכה בפעילות המחתרתית תחת ראש מטה האצ"ל, חיים לנדאו ("אברהם"), אשר העניק לה את הכינוי "יעל". בתקופה זו עבדה במזכירות המטה וכן הדפיסה ותירגמה מכתבים ומאמרים פרי עטם של בכיריו, בהם המפקד מנחם בגין, שעם משפחתו היתה בקשר קרוב.

זמן קצר לאחר מכן שוב יצאה את הארץ, הפעם לפאריס, שם הוקם מטה האצ"ל בגולה. אחת הפעולות שבהכנתן השתתפה היתה ניסיון ההתנקשות הכושל בחייו של הגנרל אוולין בארקר, מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל,  "שלא הסתיר את שנאתו ליהודים", כדבריה.

בתחילת 1947 היא יצאה בחברת פעילי אצ"ל נוספים לשדה פתוח ליד פאריס, שם העמידו פנים שהם משתתפים בפיקניק תמים. לפתע נחת מטוס קטן, עליו הועלה אחד המשתתפים בפיקניק, בדרכו ללונדון. המשטרה הבריטית, שעלתה על עקבותיו של המתנקש, עצרה אותו וסיכלה את התוכנית.

בקיץ 1947 נשלחה חזרה לארץ, כאן המשיכה בפעילותה במחתרת. באפריל 1948 תירגמה לאנגלית את הדברים שנשא בגין אחרי הקרב לכיבוש יפו. שלום רוזנפלד (לימים עורך "מעריב") נכח באירוע, והעיר: "התרגום שלך היה יפה מאוד, אבל היכן הפתוס?". "אכן", השיבה צפורה - "את הפתוס של בגין לא קל לתרגם".

ביוני 1948 הוטל עליה להיות אשת הקשר בין מפקדת האצ"ל לאונייה אלטלנה, שנשלחה מצרפת לישראל כשעליה מעפילים וכלי נשק רבים. כשהאונייה היתה בדרך, בגין הורה לציפורה לשלוח מברק לאנשיה, ולהורות להם לעצור, בשל האיסור להכניס נשק לארץ.

ואולם האוניה הגיע לבסוף לארץ, ועגנה מול כפר ויתקין, שם חיכו לה בגין, ציפורה ואחרים, אשר עלו על סיפונה. בתחנה השנייה שלה, מול חופי תל אביב, היא עצרה מול בתי הקפה שעל שפת הים. "מהר מאוד החלו להתאסף על החוף עוד ועוד אנשים, רובם הגדול תמכו בנו", סיפרה. לאחר שהופגזה בידי צה"ל, קפצו בגין וציפורה לים. אחר כך פרשה מהפעילות בארגון.

בהמשך נישאה לרופא ד"ר אלעזר קסל, עמו עברה לגור בירושלים, שם  עבדה כמזכירה באוניברסיטה העברית. בעלה מת ב-1978. ציפורה מתה באוקטובר בגיל 96 והותירה בן ושלושה נכדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ