בין המדע לקלפי הטארוט

ביום פיזיקאי, בלילה קורא בקלפים

ד"ר יואב בן דב (2016-1957), שכתב דוקטורט על תורת הקוונטים, היה מרצה פופולרי באוניברסיטת תל אביב, עד נשבה בקסם המיסטיקה. רבים מתלמידיו הוכו בהלם עם מותו הפתאומי בטרם עת

עופר אדרת
עופר אדרת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב בן דב וחפיסת קלפי מרסיי ששיחזר
יואב בן דב וחפיסת קלפי מרסיי ששיחזרצילום: דודו בכר
עופר אדרת
עופר אדרת

מותו הפתאומי של ד"ר יואב בן דב, מדען וקורא בקלפי טארוט, הותיר בהלם רבים מקרב תלמידיו ומעריציו. בשובע שעבר מת מדום לב בגיל 59. לציבור הרחב, גם אלה שלא נמנים עם חסידי הטארוט, הוא היה מוכר בזכות הרצאותיו והופעותיו התקשורתיות באירועים ובכתבות הקשורים במדע, במיסטיקה ובמה שביניהם. "מה זה האמת, פיזיקה או מיסטיקה?", שאל והשיב: "גם וגם. רק כל אחד מכיוון קצת אחר".

הוא נולד ב-1957 בתל אביב וגדל ברמת השרון ובאתיופיה, לשם יצא אביו, יצחק בן דב, קצין הנדסה בצה"ל (ולימים קצין הנדסה ראשי במלחמת יום כיפור) במסגרת משלחת סיוע צבאית שנועדה להקים תשתיות.

מעקב אחר קורות החיים שלו מעלה כי יועד לו מסלול מבטיח כאיש מדע ואקדמיה. את הקריירה האקדמית הוא החל ב-1981 כשלמד באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון בפיזיקה ובאסטרונומיה ותואר שני בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדע. את התיזה, בנושא "פירוש ריאליסטי לתורת הקוונטים", כתב בהנחיית פרופ' יובל נאמן. ב-1988 כתב בפאריס דוקטורט על הפילוסופיה של תורת הקוונטים. מ-1989 ועד לפני עשור היה חוקר ומורה במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות (מכון כהן) באוניברסיטת תל אביב. בתקופה זו היה גם מרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה ומורה לפיזיקה בתיכון רוטברג ברמת השרון.

רשימת הישגיו כוללת גם עריכה מדעית של כתב העת "גלילאו" למדע פופולרי, עריכת מדעי הטבע באנציקלופדיה "אביב חדש" והנחייה וכתיבה בתוכניות "אסכולה" בטלוויזיה החינוכית.

קלף הנאהבים בחפיסת המרסיי שבן דב שיחזר
קלף הנאהבים בחפיסת המרסיי שבן דב שיחזרצילום: idanbd

ואולם במקביל לעיסוקיו המדעיים, החל לגלות עניין גם בתחומים כמו מיסטיקה, פסיכומאגיה וקלפי טארוט. תגובתם של חבריו לאקדמיה לא איחרה לבוא. "באו כמה פרופסורים, ונתנו לי 'עצה ידידותית': אם תמשיך להתעסק בזה לא תקבל קביעות", סיפר בעבר. "מוכשר אבל מחורפן", הגדירו אותו עמיתיו, כדבריו. "הסתכלו עלי כבדיחה. הם ראו את זה כאיום על הרציונליות המדעית, כי נתתי לגיטימציה לאי-רציונליות", אמר לפני שנה בראיון לגילי איזיקוביץ שפורסם ב"גלריה".  את בן דב התגובה הזו רק חיזקה. "הבנתי שהקלפים האלה זה לא סתם שטויות, כי פתאום הם מפחידים אותם", אמר.

אחרי שנפרד מהאקדמיה המשיך להעביר הרצאות, קורסים וסדנאות הן בנושאים מדעיים והן בנושאים מיסטיים. מבחינתו, ההפרדה בין השניים היתה מלאכותית. "אני רוצה להיות שם, ואני גם כאן. ביום פיזיקאי חנון, בלילה הצוענייה שפותחת בקלפים", אמר. "דווקא מתוך הפיזיקה אפשר להגיע למקומות מסתוריים, המאתגרים את החשיבה הרציונלית המקובלת", הוסיף. "מדע הוא כלי. הקלפים הם כלי אחר. בעולם המורכב והמסובך שאנחנו חיים בו צריך הרבה נקודות מבט", הסביר.

כשעמיתיו התעמתו עמו על עיסוקו הלא-מדעי בעליל, הזכיר להם כי גם למדע יש גבולות וכי "המציאות מורכבת ורבת פנים", כדבריו. "אנחנו יודעים המון, יותר מכל תרבות אנושית אי פעם, אך מרגישים יותר אי וודאות מאי פעם, כי יותר ידיעה זה אומר יותר אי וודאות", אמר.

בן דב בראיון בחינוכיתקרדיט: החינוכית

העובדה שהיה איש מדע ותרבות מצד אחד ומיסטיקן מצד אחר, הקנתה לו מעמד מיוחד בקרב שני העולמות. החיבור ביניהם ניכר גם בחוות הדעת המקצועית שכתב ב"משפט האסטרולוגיה", בו תבע האסטרולוג אליצור קדושי את התוכנית "פופוליטיקה" בערוץ 1 ואת העיתונאי ושר המשפטים לימים, יוסף טומי לפיד, אשר כינה אותו "נוכל" בשידור חי.

בית המשפט השלום בירושלים חייב את לפיד לשלם לקדושי פיצויים, בין היתר בהסתמך על חוות הדעת של בן דב, אשר קבע כי "אפשר בהחלט להאמין שהייעוץ האסטרולוגי הוא בעל ערך, גם בלי להניח את קיומם של כוחות מכניים שעומדים מאחוריו". עוד הוסיף: "אדם רשאי לבחור לעצמו את אמונותיו, ואיש אינו חייב להאמין שרק השיטה המדעית נותנת פשר אמיתי למציאות על כל היבטיה. אי אפשר אפוא לקרוא לאדם שרלטן או נוכל רק מעצם העובדה שבתחומים מסויימים הוא פועל שלא בהתאם לתמונת העולם המדעית המקובלת באותו זמן".

הוא הותיר הורים, אחים וילדים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ