בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

אלחוטאי "ההגנה" שהתחזה לחרדי במאה שערים

חייו של אמנון בר גיורא, שמת בחודש אוקטובר בגיל 93, היו סוערים ומלאי הפתעות. את תחנת השידור המחתרתית "קול הגליל" הקים ברפת בקיבוץ ובמכלי החלב השתמש כחומר נפץ להפצצה אווירית מאולתרת. לימים גם רדף אחרי מנגלה בג'ונגלים בפרגוואי

17תגובות
אמנון בר גיורא בביתו בצהלה
עופר עידן

ספר הזיכרונות של אמנון בר גיורא, "דרך יבשות ואיים", נקרא כמו מותחן עוצר נשימה. בין פרקי הספר, שעותק ממנו שמור בספריית מוזיאון הפלמ"ח בתל אביב, מסתתרות תשובות לשאלות כמו איך הפציצה "ההגנה" גשר באמצעות מכלי חלב ובקבוקי בירה ריקים? כיצד סייעה בלי ידיעתה בת גנרל פרגוואי למצוד אחר ד"ר מנגלה? למה הופעלה תחנת שידור פיראטית משכונת מאה שערים החרדית? ואיך גויסו פרות מהקיבוץ כדי להסתיר מהבריטים את רדיו "קול הגליל?".

אמנון בר גיורא, שמת בחודש אוקטובר בגיל 93, היה איש רב-פעלים בשירותי הביטחון של היישוב והמדינה, והיה מעורב באופן אישי בכל אחת מהפעולות האלה. הוא נולד ב-1923 בעיר גלייביץ בגרמניה (היום גליביצה בפולין) למשפחת גרייצר. ב-1938, כשהיה בן 15, עלה לארץ ישראל בגפו עם "עליית הנוער" ונקלט בקיבוץ בית זרע בעמק הירדן.

בר גיורא כקצין הקשר של חטיבת יפתח ביבנאל
אלבום אישי

החוש הטכני שלו בלט מייד. "כשנדרשו בעלי יכולות טכניות כבר ידעו הכל לפנות אלי, זה שבשעות הקטנות של הלילה מנסה לחבר פיסות קטנות של חפצים שמצא פה ושם לרדיו שיקלוט תשדורת של אמת", כתב בספרו.

ב-1940 התגייס ל"הגנה". "ידעתי שקולות הרדיו קוראים לי להושיט יד למדינה שבדרך", כתב. מאז ועד 1974 שירת את המדינה ב"הגנה", בפלמ"ח, בפלי"ם, בצה"ל, במשטרה ובמוסד.

צפו בקטע מראיון עם בר גיורא / "תולדות ישראל":

תולדות ישראל

בתפקידיו השונים נדד בין ערים וארצות. בתל אביב שירת בתחנת האלחוט המרכזית של "ההגנה", שהוסתרה מהבריטים בתוך מרפאה. בקיבוץ שדות ים הפעיל את מכשירי הקשר שסייעו לחבר בין אוניות המעפילים שקרבו לחוף ובין אנשי הפלמ"ח שקלטו אותם.

לגליל נשלח על ידי בן גוריון כדי להקים רשת תקשורת שחיברה בין יישובים מבודדים ובהמשך הקים את תחנת הרדיו המחתרתית של "ההגנה", "קול הגליל", שפעלה מהרפת של קיבוץ איילת השחר.  "בידדנו היטב את המקום בחבילות קש שמנעו מהפרות מלהשתתף בנהימת געיותיהן בשידור...היה מקום גם לאנטנה גדולה מספיק כדי שהשידור יישמע איכותי במיוחד", תיאר.

השידור הראשון של "קול הגליל" נפתח בשיר הפלמ"ח, אותו ניגן באקורדיאון גיל אלדמע, לימים חתן פרס ישראל לזמר עברי. לצדו, שידרה בתחנה דנה כוגן, לימים אשת קול ישראל ורשות השידור. "העברנו דרישות שלום למשפחות ברחבי הארץ מהבנים והבנות בגליל. כל זאת מתחת לאפם של הבריטים שסיירו בכבישים במכוניות מצוידות במכשירים שניסו לגלות את מקור השידורים. לשמחתנו, התברר שהתחנה נקלטה ברוב חלקי הארץ ותרמה תרומה חשובה ליצירת קשר. דיווחנו גם על הפעולות הקרביות ה שהשידורים סקירה של חדשות מהעיתונים, שהגיעו לרפת מדי בוקר ממרכז הארץ במטוס פייפר.

מאותה הרפת נלקחו באחד הימים מכלי חלב, ששימשו את "טייסת הגליל" של "שירות האוויר" של ההגנה להפצצה אווירית. בר גיורא התנדב באותו יום להחליף טייס-מישנה, שלא התייצב למשימה, אף שהיה חסר הכשרה בטייס. הוא עלה בלוויית טייס על מטוס פייפר, שיצא להפציץ את בניין המשטרה בבית שאן, עליו השתלטו ערבים. "יכולת העמידה שלנו היתה תלויה בעיקר באלתור אמצעים שיציגו מצג שווא של צבא גדול ומחומש היטב ביבשה ובאוויר", כתב.

בר גיורא כאיש מוסד באירופה
אלבום אישי
בר גיורא בביתו בתל אביב
שי דולב / תולדות ישראל

לצורך ההפצצה מולאו כדי החלב באבקת שריפה, במסמרים ובחלקי מתכת, והועמסו על המטוס. לצדם, הועלו עליו גם בקבוקי בירה ריקים. "כשהוטלו לתוך החלל החשוך, האוויר הכלוא בבקבוקים השמיע קול שריקה חדה, דומה להפליא לקול המשמיעה פצצה המוטלת מגובה רב", תיאר. יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, נזף בו עם נחיתתו, על כך שעלה למטוס חרף העובדה שאינו טייס.

בירושלים הוא הוצב בתחנת אלחוט שהוקמה בדירה ששכרה "ההגנה" ממשפחה חרדית בלב שכונת מאה שערים. בתוך מקלט-רדיו גדול הותקן מכשיר אלחוט. בתוך ריפוד כורסא הוחבאו אוזניות, ספרי צופן ומפתח מורס. "לשכנים היה נדמה שבדירה מתנהלים חיי שגרה של משפחה חרדית. הם לא שיערו שמאחורי הווילונות המוגפים רכון אלחוטן לאורך כל שעות היממה על משדר מורס ואוזניות", תיאר בספרו.

בר גיורא, רביעי מימין, במשטרת צפת
אלבום אישי

בבקרים עשה דרכו לבית הסוכנות היהודית כדי לאסוף את המברקים שהמתינו לו שם. "הייתי יוצא את הבית כאחד האברכים הממהרים לתפילה, בכובע שחור, כיאה לבן מאה שערים. בבגדיי הכהים עשיתי דרכי בסמטאות השכונה, מתחזה לחבר באחת מחצרות הרבנים", תיאר. יום אחד המתין לו מברק שהורה לו להתקפל ולסגור את התחנה, מחשש שהבריטים עלו על עקבותיה.

ריהוט של דירה לא היה המקום היחיד בו הסתיר את מכשירי האלחוט שהפעיל. כהמשך שירותו, כשהוצב ברמת רחל, בתחנת האלחוט ששירתה את מפקד ההגנה, ד"ר משה סנה, החביא את המכשיר בשירותים, תלוי על וו בתוך שקית מעל בור בית השימוש.

במלחמת העצמאות היה קצין הקשר של חטיבת יפתח וחטיבת עודד. אחרי המלחמה שירת כקצין קשר במחוז ירושלים של משטרת ישראל, והקים את יחידת ההאזנה האזרחית של המשטרה. כאיש מילואים שירת כקצין קשר למבצעים מיוחדים במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים.

בקורות חייו, בין השנים 1958 ל-1974 מופיעה השורה: "שירות במשרד ראש הממשלה". בתקופה זו, כאיש המוסד, היה מעורב במבצע ללכידת פושע המלחמה הנאצי ד"ר יוזף מנגלה. המוסד התחקה אחר עקבותיו של "מלאך המוות מאושוויץ" לאחר ההצלחה שבלכידתו של אדולף אייכמן בארגנטינה ב-1960. ב-1962 נשלח בר גיורא לפרגוואי בחיפוש אחר עקבותיו של מנגלה, תוך שהוא מתחזה לאיש עסקים שמשווק כלי ניווט לאוניות.

בספרו הוא מתאר את ניסיונותיו לאתר את מנגלה, שכללו ערב רוויי אלכוהול אותו בילה עם גרמני שניהל בית מלון בו נהגו להתארח נאצים, שהיגרו לדרום אמריקה אחרי מלחמת העולם השנייה. כדי להתחבב על אותו גרמני יצא עמו ל"מבחן אומץ" בג'ונגל, כדי להוכיח לו שדם גרמני אמיתי זורם בעורקיו.

/בר גיורא בצעירותו
אלבום אישי

המסע אחר מנגלה עבר גם דרך בתו של גנרל בכיר מצבא פרגוואי, אשר התאהבה בו, והובילה אותו לפרופסור אוסטרי, שהתגורר באזור והתפרנס משיעורי גרמנית שהעניק לילדי הנאצים שחששו שבניהם יאבדו את שפת אמם. האחרון הפנה אותו לחווה מרוחקת, בה, לדבריו, התגורר מנגלה כשהוא מוקף שומרי ראש. בסוף, כידוע, נכשל המבצע לאיתורו של מנגלה, אשר מת בטביעה בברזיל ב-1979.

במקביל למצוד אחר מנגלה השתתף בר גיורא גם במבצע גיוסו של קצין ה-ס"ס לשעבר אוטו סקורצני, בניסיון לסכל את פעילות המדענים הגרמנים שפיתחו טילים ארוכי טווח עבור המצרים בתחילת שנות ה-60.

הרזומה העשיר של בר גיורא, שהיה מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו, כולל גם שליחויות בתחום התקשורת בקונגו ובאתיופיה, הקמת רשת מחשבים עבור משטרת התנועה באיראן בשנות ה-80, הקמת וניהול מפעלי אלקטרוניקה בגרמניה, בשווייץ ובאשקלון (שם גם הקים מפלגה, "אשקלון שלנו", שנכנסה למועצת העיר) וכן פעילות באגודת חובבי הרדיו בישראל, שלימים אף היה לנשיאה.

מאשתו הראשונה, צופיה, אותה הכיר ב"הגנה", התגרש לימים. הוא הותיר את אשתו השנייה, דינה, בן ונכדים. בתו מתה בטרם עת ב-2000.

בר גיורא בתחנת האלחוט של הגדוד השלישי  באיילת השחר
אלבום אישי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו