בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"היו לי כל הסיבות לפחד"

הטייס שחילץ את שאול מופז מסוריה

סא"ל יובל אפרת קיבל את עיטור המופת על החזרתם בשלום של 23 חיילים ושני תותחים, שהטיס למבצע במצרים במלחמת יום כיפור. יומיים אחר כך חילץ 40 לוחמי צנחנים, בהם הרמטכ"ל ושר הביטחון לעתיד, מלב שטח עוין. החודש מת בגיל 78

59תגובות
תומר אפלבאום תומר אפלבאום

ב-1956, יום לאחר פרוץ מבצע קדש, התגייס לצה"ל יובל אפרת, בן להורים מגרמניה, שעלו לקיבוץ גבעת ברנר. את קורס הטייס, אליו נשלח, הוא סיים בהצטיינות, אך על שאיפתו להטיס מטוסי קרב במלחמה הבאה נאלץ לוותר, לאחר שביומה הראשון של מלחמת ששת הימים נפצע מפגיעת נ"מ.

"איזה ביש-מזל! הייתי בן 29, בשיא כושרי, רק מחכה להזדמנות להוכיח את יכולתי הלכה למעשה, והנה אני יוצא לטיסה עם 600 פגזים וחוזר עם 603 - שש מאות מתחילת הטיסה ושלושה ש'תרמו' לי המצרים במהלך הטיסה שלא בטובתי", כתב בספר זיכרונותיו, "המראה", שערך גיל סדן.

יובל אפרת
המשפחה

בהמשך שירת כטייס מסוקים ובשנות ה-70 זכה להטיס כמה פעמים את חוסיין מלך ירדן בפגישותיו הסודיות בישראל. על אחת מטיסותיהם מעל ירושלים כתב: "העיר העתיקה קיבלה את פנינו בשלל אורות וצבעים. מה עבר במוחו בשעה שריחף מעל אל-קודס שהיתה עכשיו בשליטת היהודים? כתמיד שמר על פני פוקר". אפרת הרגיש שהוא מקדם בכך את השלום ותורם לקירוב הלבבות. "אולי הטיסות חסכו חיי אדם, אולי מנעו מלחמה. חוסיין הרי לא הצטרף למלחמה בשנת 1973. אולי, בעקיפין, גם בזכות התרומה הקטנה שלי", כתב.

פלג לוי

גם את שר הביטחון, משה דיין, זכה להטיס. בערב יום כיפור 1971 נקרא להטיסו לפגישות ברצועת עזה. לפני החזרה לתל אביב הלו"ז השתנה במפתיע, כשדיין ניצל את חיל האוויר להרפתקאותיו הארכיאולוגיות. לטיסה צורף בדואי, שהכווין את המסוק והצביע על דיונה. "מתוך החול הטובעני מציץ קצה סרקופג. דיין אינו מאבד רגע, חופר בלהיטות בידיו", תיאר אפרת.

יובל אפרת
ביטאון חיל האוויר
יעקב סער / לע"מ

שנתיים אחר כך, שוב ביום כיפור, פרצה המלחמה. על אחת הפעולות בהן השתתף אפרת – "מבצע "פונטיאק" - קיבל אפרת את עיטור המופת. בליל 11 באוקטובר 1973 הוא פיקד על מבצע הנחתת שני תותחים ו-23 חיילים, בהם עמוס ירון, לימים אלוף ומנכ"ל משרד הביטחון, בשטח הררי במצרים. "הרעיון היה להטיס תותחים לשטח האויב, להפגיז מטרה מסוימת, ולחזור הביתה", הוסיף. "היה רצון לבצע פעולות שחורגות מהשגרה, להראות למצרים שאנחנו עדיין יכולים להפתיע אותם", סיפר.

הכוח הונחת בשלום וביצע את משימתו, אך כשהמסוקים נקראו לאסוף חזרה את החיילים, גילה אפרת כי המשימה כמעט בלתי אפשרית בשל תנאי מזג האוויר. "נכנסתי לענן. לא ראינו כלום", אמר. לבסוף החליט לבצע את המשימה בכל מחיר, תוך סיכון רב, והחזיר את החיילים לישראל בשלום.

ב-13 באוקטובר שוב יצא להחזיר חיילים ממשימה תוך סיכון רב. הפעם היו אלה 40 לוחמי סיירת הצנחנים בפיקודו של שאול מופז, לימים הרמטכ"ל ושר הביטחון, שנשלחו לקטייפה בעומק סוריה במבצע "דווידקה" כדי לפוצץ גשר, אך נתגלו בידי הצבא הסורי. אפרת חילץ אותם תחת אש ובחשיכה מוחלטת. "לכאורה היו לי כל הסיבות בעולם לפחד. לא רק שאנחנו תקועים בסוף העולם, בלבו של אזור עוין, מוקפים בחיילי האויב בלי לדעת את מיקומם המדויק, אני גם מוגבל בתנועותיי לעומת הצנחנים. אבל לא פחדתי", אמר.

אחרי שחרורו היה טייס באל על במשך 25 שנים. הוא מת החודש, מותיר את אשתו רוני, שלוש בנותיו ונכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו