בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1922

תימני בשבי הגרמני: סיפורו של זכריה בוטל

במלחמת העולם השנייה התגייסו 234 ארצישראלים ממוצא תימני לחיל החפרים הבריטי. לאחר שסייעו ללחימה באפריקה, נפלו בשבי הגרמני ביוון. זכריה בוטל, אחד מהם, שנשלח לעבודות כפייה, סיפר: הגרמנים ראו בנו "אפריקאים בני דת משה"

34תגובות
זכריה בוטל לאחר הנפילה בשבי הגרמני
המשפחה

234 יהודים ארצישראלים ממוצא תימני התנדבו במלחמת העולם השנייה לשרת בפלוגות החפרים של הצבא הבריטי. כמו יתר 3,000 החפרים מארץ ישראל, הם עסקו במשימות שונות כגון פריצת דרכים, ביצורים, סלילת כבישים, בניית מסילות ברזל והעמסת ציוד ותחמושת במדבר באפריקה וביוון. 146 מהם נפלו בשבי הגרמני ביוון ב-1941, כפי שמצוין בספרו של ד"ר אמנון מעבי, "עלומים בקדמת הבמה - עולי/יוצאי תימן במאבק הביטחון 1948-1908".

אחד מאותם חפרים יוצאי תימן, זכריה בוטל, מת החודש בגיל 95. כרבים מחבריו לפלוגות החפרים הוא לא הרבה לדבר על קורותיו בימי המלחמה. ברקע לכך היו היחס המזלזל שהחפרים נתקלו בו מהיישוב ומהמדינה עקב נפילתם בשבי הגרמני, אשר ניצב מנגד לתהילה שזכו בה החיילים הארצישראלים שהתנדבו לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית.

זכריה בוטל נולד ב-1922 בשכונת מחנה יהודה בפתח תקוה, שנוסדה כמושב עבור עולים מתימן. אביו, ישעיהו, עלה מתימן ב-1903. אמו, יונה, נולדה בארץ לאב שעלה מתימן ב-1882. הוא למד בבית הספר "נצח ישראל", שירת ב"הגנה" ובאצ"ל,
וב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב לצבא הבריטי.

זכריה בוטל בעדות וידאו על החפרים

אחרי אימונים במחנה סרפנד (צריפין), יצא עם חבריו לחיל החפרים לשרת במצרים ובלוב. ב-1941 הועברו ליוון, שם "הגרמנים ירו עלינו מהשמים כמו גשם", כפי שסיפר בשנה שעברה ל"במחנה". בהמשך, באופן שנוי במחלוקת, ניתנה פקודה לכל אלפי החיילים הבריטים ביוון להיכנע לגרמנים. "לא היה לנו לאן לברוח", סיפר בוטל, שהיה אחד מכ-1,500 החיילים הארצישראלים שנפלו בשבי הגרמני.

זכריה בוטל
המשפחה

העובדה שהיה חייל בצבא הבריטי הגנה עליו מפני גורלם של יהודים אחרים שנפלו בידי הגרמנים. "אחד המפקדים שלנו ייעץ לנו ללכת בראש מורם. הוא רצה שלא ניפול בשבי כשאנחנו מראים פחד, אלא כיהודים גאים", סיפר. רוב החיילים היהודים אכן נותרו כקבוצה אחת. ואולם, כפי שסיפר, "חלק קרעו את התעודות שלהם ועמדו בין הלוחמים הבריטים. הם היו אלה שעלו לארץ מאירופה, ופחדו, כי הם כבר הכירו היטב את העם הגרמני. אני, לעומתם, לא ראיתי גרמני עד אותו הרגע", אמר.

תחילה, בעיר קלמטה, "אספו אותנו במכלאה גדולה, בלי אוכל ומים", כדבריו. בהמשך הוצעדו עשרות ק"מ ברגל לסלוניקי. "הגרמנים הפרידו בין היהודים לבריטים, ואותנו, התימנים, העבירו בכלל לקבוצה נפרדת. אמרו לנו שאנחנו לא יהודים, אלא אפריקאים בני דת משה", אמר. הקבוצה שהשתייך אליה נשלחה לעבודת כפייה במפעל גומי בגרמניה, שייצר סירות לצבא הגרמני. "ניקבנו בסירות חורים, וחיבלנו בהן בלי שיראו", סיפר.

חפרים ארצישראליים בשבי הגרמני במלחמת העולם השנייה. יושב מימין: אברהם דייגי
טליה קליינר-דייגי

בהמשך נשלח לעבוד בבנייה של פסי רכבת. "לא הצלחתי לתפקד. האירופאים שהיו איתי היו רגילים לקור הזה, אבל אני בחיים לא חוויתי אותו. כל כמה דקות התקרבתי לחבית שהבערנו בה קרשים, כדי להתחמם", סיפר.

כשמנהל העבודה הנאצי הבחין במעשיו, הוא דחף אותו. בתגובה, בוטל זרק עליו אבן. "הוא צעק לחייליו שיירו בי. ברחתי לכיוון החבר'ה שלי, שהקיפו אותי ואמרו לחיילים הגרמנים שאם הם יורים בי, שיירו בכולנו. למזלי הם לא עשו זאת", סיפר.

כדי לחמוק ממשלוח שיצא לעבוד במכרות פחם, התחבא באחד הימים בתא השירותים. בסוף המלחמה, כששאר השבויים פונו בצעדות המוות, התחבא עם קבוצה קטנה, עד ששוחרר בידי הרוסים. במלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבת אלכסנדרוני. בהמשך חייו עסק בגידול בעלי חיים ובמסעדנות.

"סיפורו של בוטל הוא אחד מתוך אלפים, אשר לכל אחד מהם חוויות ייחודיות", אמרה טליה קליינר דייגי, נכדתו של החפר אברהם דייגי, אשר הקימה את "פורום משפחות פדויי השבי לוחמי חיל החפרים".

אשתו ואם ילדיו, מרים, מתה לפני עשרים שנה. הוא הותיר את אשתו השנייה, שני בנים, נכדים ונינים.

זכריה בוטל לאחר הנפילה בשבי הגרמני
המשפחה
בן ציון סולומין, זקן חיילי החפרים, שמת בשנה שעברה בגיל 102, עם בנו יוסי, בטקס 70 שנה לניצחון על הנאצים, 2015
פורום משפחות פדויי השבי - חיילי חיל החפרים


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו