אדמו"ר, קיבוצניק וד"ר: סיפורו של ישראל בן שלום

בקיבוץ רשפים חלב פרות, באוניברסיטת תל אביב כתב מחקר פורץ דרך על "בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי", בירושלים "גילה מחדש" את ייחוסו החסידי, והפך לאדמו"ר. סיפור חייו של ד"ר ישראל בן שלום

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ישראל פרידמן בן שלום ורעייתו, ציפורה
ישראל פרידמן בן שלום ורעייתו, ציפורהצילום: שלמה טיקוצ'ינסקי
עופר אדרת
עופר אדרת

הרבה תארים נקשרו בשמו של ישראל פרידמן בן שלום. העיקריים שבהם היו קיבוצניק, היסטוריון ורב ציוני-דתי-סוציאליסט, שכונה האדמו"ר מפאשאקן, על שם העיר הרומנית בה ייסד סבו חסידות.

הוא נולד ב-1923 בעיירה בוהוש ברומניה, צאצא של המגיד הגדול ממזריץ' ושל רבי ישראל מרוז'ין. בגיל שלוש החל ללמוד תורה ו"אחר כך מילא את כרסו בש"ס ופוסקים", כפי שכתבה עליו פרופ' מרים בן זאב. לצד זאת, זכה להשכלה כללית רחבה ולמד שפות.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא נרתם לפעילות ציונית, רובה במחתרת, בעיר הבירה בוקרשט. ב-1946 עלה לארץ ישראל עם אשתו ציפורה לבית הגר, בתו של האדמו"ר מויז'ניץ. השניים היו ממקימי קיבוץ רשפים בעמק בית שאן, שהשתייך ל"שומר הצעיר". לצד עבודתו ברפת עסק גם בלימודי קודש ושילב תורה ומלאכה. אחרי מלחמת ששת הימים התיישבו בקיבוץ סעד, קיבוץ דתי על גבול רצועת עזה.

בשנות ה-40 לחייו החל ללמוד היסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטורט כתב ב-1980 על בית שמאי כתלמידו של פרופ' יהושע אפרון. העבודה ראתה אור כספר "בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי". "החידוש בעבודת זו הוא בגילוי כי תנועת ההתנגדות לשלטון רומי, שסופה במרד החורבן, צמחה מאסכולת בית שמאי", כתב פרופ' אהרן אופנהיימר.

"ישראל בן שלום הוא מן החוקרים, שנתגלגלה להם הזכות הגדולה לפרוץ דרך חדשה ומקורית במחקר תולדות ישראל בימי הבית השני כבר בעבודת הדוקטורט שלו", כתב פרופ' אריה כשר.

לפי מחקרו, חכמי בית שמאי היו ממשיכי המורשת החשמונאית הלוחמת וכך מואר גם באור חדש הרקע האידיאולוגי של מרד בר כוכבא ומוסברת תמיכתם הנלהבת במרד של חכמים רבים ובראשם רבי עקיבא. לאחר מכן לימד היסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון.

כשהיו בשנות ה-80 לחייהם עברו בני הזוג לירושלים, שם "גילה מחדש" את ייחוסו החסידי, כדברי אופנהיימר, והפך להיות מעין אדמו"ר בשכונת גילה, שם היה פעיל בקיבוץ העירוני קהילת "בית ישראל". לצד זאת, לימד גמרא עם רקע היסטורי וחברתי בישיבת ההסדר בנתיבות.

את אהבתו לזולת תירגמו ילדיו למפעלים חינוכיים שהקימו בשכונות מצוקה בירוחם, בנתיבות ובירושלים.

בן שלום נפטר ב-1 במאי, והותיר ארבעה בנים ובת, נכדים ונינים. בנו, ד"ר מנחם בן שלום, הוא מרצה להיסטוריה. בנו, שמוליק בן שלום, הוא פעיל חברתי ומייסד ישיבות ומדרשות. בנו תא"ל הושע בן שלום הוא קצין המילואים הראשי. בתו שרה היא פעילה ציבורית.

תגובות