בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1934

הבלשן שגילה את מקור השם "פרת משה רבנו"

פרופ' ראובן מרקין למד לומר "שלום" רק באונייה מבולגריה לארץ, אך במשך 40 שנה עבד במפעל המילון ההיסטורי ללשון עברית. בין היתר, גילה את מקור המלים "גפרור" ו"נחליאלי"

50תגובות

כשעלה לארץ, ב-1949, ראובן מרקין לא ידע מילה עברית אחת. אפילו את המילה "שלום" למד רק באניה בדרכו מבולגריה. חמש שנים לאחר מכן, ב-1954, כבר כתב את חיבורו הראשון בענייני לשון: במכתב אל מערכת "הארץ" הוא הסביר את ההבדל בין "פגז" ל"פצצת מרגמה".

מרקין. חיבורו הראשון עסק בהבדל בין פצצת מרגמה לפגז
המשפחה

חלפו עוד חמש שנים, והנער, שעלה לארץ בלי לדבר את שפתה, הצטרף אל צוות מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית - מפעלה המדעי העיקרי של האקדמיה ללשון, שהוקם ב-1959, ועבד שם במשך 40 שנה, עד פרישתו ב-2000.

מרקין נולד בסופיה בבולגריה ב-1934, לאביו משה ולאמו מרים. שנות ילדותו נעו בין חיים תחת המשטר הפרו-נאצי במלחמת העולם השנייה והמשטר הקומוניסטי אחריה. באפריל 1949 עלה לישראל עם משפחתו, ולמד עברית בכפר הנוער בן-שמן. בתחילה נראתה לו השפה "בלתי ניתנת ללימוד". בהמשך חבר למשפחתו בירושלים ולמד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית (אז "תיכון בית הכרם").

בצה"ל התנדב ליחידת סילוק הפצצות של חיל ההנדסה, שמנתה בשעתו חמישה לוחמים ובראשה עמד רודי שפלן, יהודי מברלין, שבמלחמת העולם השנייה שירת כקצין סילוק פצצות בצבא הבריטי במצרים. בין משימותיה: פירוק מרעומיהן של פצצות, שהוטלו ממטוסים במלחמת העצמאות ובמלחמת העולם השנייה, ולא התפוצצו. בהיותו בוגר תיכון יוקרתי הוטל על מרקין לתרגם לעברית חומר מסווג של הצבא הבריטי ממלחמת העולם השנייה, שכלל תיאור טכני של עשרות מרעומי פצצות אוויר.

דוגמאות לפעילות מפעל המילון ההיסטורי
שונות

מרקין השתתף בשלוש מלחמות. במלחמת סיני נשלח אל שדה התעופה באל-עריש כדי לנקות את מסלולי הנחיתה מפצצות. במלחמת ששת הימים עמד בראש חולית סילוק פצצות בירושלים, שעסקה בניטרול מאות פגזי התותחים ופצצות המרגמה, שנחתו בעיר ולא התפוצצו. באותה הזדמנות פגש את ש"י עגנון אחרי שניטרל פצצת מרגמה שנחתה בגינת ביתו בתלפיות. במלחמת יום הכיפורים שירת ברמת הגולן, שהיתה זרועה פצצות מצרר, שהטילו מטוסי חיל האוויר על הכוחות הסוריים.

ב-1955 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בחוגים לבלשנות וללשון העברית (לתואר הראשון) ובהמשך בחוגים ללשון עברית וספרות עברית (לתואר השני). את מאמרו הראשון, "על שלוש תופעות מורפולוגיות בעברית החדשה", פירסם ב-1958 ב"לשוננו לעם", כתב העת של האקדמיה ללשון העברית.

מרקין
המשפחה

עם סיום התואר הראשון, ב-1959, הוזמן מרקין להצטרף אל צוות עובדיו המדעיים הראשון של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית - מפעלה המדעי העיקרי של האקדמיה ללשון העברית -  שהוקם באותה שנה והעבודה עליו ממשיכה גם בימינו. 

מורהו, פרופ' זאב בן-חיים, אז סגן נשיא האקדמיה, הועמד בראש המפעל החדש. מטרתו של המילון ההיסטורי היא לאסוף מידע על תולדות המילים בשפה,  המשמעויות שלהן במהלך הדורות, מתי תועדו לראשונה ומתי פסק השימוש בהן. מענה על השאלות האלה מצריך מאגר גדול של טקסטים מתקופות הלשון השונות.

המפעל הישראלי החליט להקים מאגר מלא של כל הטקסטים שנכתבו בעברית עד למאה ה-11 ושל מבחר גדול של ספרות עברית מאז ועד קום המדינה. בפועל, הוא מקיף למעלה מאלפיים שנות כתיבה עברית.

מילונים היסטוריים-אקדמיים היו אז כבר בנמצא, מהם שנשלמו (כמו המילון האוקספורדי הגדול), מהם קרובים להשלמתם (כמו המילון הגרמני מיסודם של האחים גרים) ומהם מילונים שרק החלה הכנתם (כמו המילון הצרפתי של התקופה למן המהפכה הצרפתית). חידושו הגדול של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית היה בהחלטתו של בן-חיים להסתייע באמצעים אלקטרוניים - תחילה במכונות  IBM ואחר כך במחשבים הראשונים שהיו אז בארץ.

מרקין היה צעיר העובדים. תחילה הוטל עליו לסרוק את מילונו של אברהם אבן-שושן. אחר כך עיבד את אוצר המילים של "מגילת אחימעץ" שנכתבה באיטליה בשנת 1054, את פיוטי יניי, פייטן ארצישראלי קדום מתקופת ביזנטיון, וכן שני חיבוריה המרכזיים של ספרות התנאים.

ב-1969 הוחלט להקים במפעל המילון ההיסטורי מדור נוסף לעברית החדשה בצד שני המדורים הקיימים - מדור העברית העתיקה ומדור המיכון. על העבודה במדור החדש הופקד מרקין והיה עליו להחליט ממתי מתחיל הפרק הקרוי "עברית חדשה". מרקין החליט להתחילו מחיבורו העברי הראשון של משה מנדלסון, "קהלת מוסר" שהתפרסם בברלין ב-1755. עובדי המדור לעברית החדשה צריכים היו לטרוח הרבה כדי לאתר את פרסומו הראשון של כל חיבור בודד, לצלמו מתוך עיתונים וכתבי עת נושנים ולעתים מתפוררים, לצורך העלאת הטקסט שלו על המחשב ועיבודו המילוני.

את העבודה לתואר השלישי כתב על אוצר המילים בחיבוריו העבריים של "מנדלי מוכר ספרים", בהדרכת פרופ' זאב בן-חיים. לימים, בעבודה באקדמיה ללשון, מצא כי הסופר חידש את המילה "גפרור", אך אליעזר בן יהודה לא כלל אותה במילונו, משום שהעדיף את חידושו שלו – מַדְלֵק. עוד מצא, כי מנדלי מוכר ספרים היה כנראה הראשון שהשתמש בשם העברי "פרת משה רבנו", כתרגום מיידיש של שמה של החיפושית: "משה־רַבֵּנוס־קיִעלע" ("קיעילע" = פרה צעירה) ו"משה־רַבֵּנוס־בְּהֵמהלע" וכן חידש את המילה "נחליאלי".

לאחר שקיבל את התואר דוקטור, יצא מרקין לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קיימבריג' באנגליה, שם היתה מחלקה יחידה בסוגה בעולם לעיבוד טקסטים במחשב (Literary & Linguistic Computing). מרקין היה מרצה בחוג ללשון העברית של אוניברסיטת בן גוריון וכן פרופסור במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר אילן.

הוא נפטר בחודש מאי, והותיר את רעייתו רות, ארבע בנות ונכדים. בנו הבכור, אמיתי, פקח רשות הטבע והגנים, נהרג בתאונת מסוק ב-2001.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו