האבא של דריקס: מ"מכבי טריפולי" לפתח תקווה

אלפונסו דריקס התגנב בשבתות לאצטדיון העירוני של בירת לוב, וב-1941 היה היהודי היחיד במשחק של אלופת טורינו נגד הנבחרת העירונית. שנתיים אחר כך דאג שהיהודים יקבלו מגרש משלהם, אך אחרי הפרעות עלה לישראל. בחודש שעבר נפטר בגיל 93

עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר אדרת

כנער שגדל בשנות ה-30 בטריפולי, בירת לוב, נהג אלפונסו (כלפו) דריקס להתגנב מבית המשפחה שומרת השבת למשחקי הכדורגל בסטאדיו מוניצ'יפאלה, האצטדיון העירוני, ולשחק עם חבריו. בטרם שב הביתה היה מצחצח את נעליו, כדי שמשפחתו לא תבחין באבק ותגלה כי שיחק בשבת. לשם כך הטמין מראש מברשת במכולת של השכן הערבי.

אלפונסו דריקס נוגח בכדורצילום: "עאדא"

דריקס נולד בעיר ב-1924 לאביו, חי, ואמו, טורקיה. הכדורגל מילא תפקיד חשוב בחייו ובחיי הקהילה היהודית בטריפולי, שנשלטה בידי איטליה הפשיסטית. בעיר פעלה ליגה בת עשר קבוצות יהודיות, שנשאו שמות כמו "בן יהודה", "טרומפלדור", "תל חי" ו"תל אביב" - נבחרת הקצבים היהודיים.

המשחקים נמשכו עד 1938, השנה בה חוקי הגזע האיטלקיים הפסיקו כל פעילות ספורטיבית של היהודים. עם זאת, ב-1941, כשאלופת טורינו שיחקה בטריפולי נגד שחקניה של הנבחרת העירונית, דריקס, השחקן היהודי היחיד בקבוצה, זכה לכבוד לא מבוטל כשישב כונן כ"שחקן ספסל" בעת המשחק.

קבוצת הכדורגל "מכבי טריפולי". עומד רביעי מימין, אלפונסו דריקסצילום: עאדא - עלון קהילת יהודי לוב
אלפונסו דריקסצילום: פייסבוק

לאחר כניסת הבריטים לטריפולי, ב-1943, זכו היהודים במגרש משלהם בעקבות מינויו של יהודי מארץ ישראל, ששירת בצבא הבריטי, לפקיד בכיר בממשל המקומי. "דיברנו איתו בעברית, ביקשנו שייתן לנו מגרש, אז נתן לנו מקום - מחנה צבאי שלם שהאיטלקים נטשו, על חוף הים", סיפר דריקס.

דריקס היה אז שחקן ואחראי לארגון התחרויות ב"מכבי" טריפולי. "היינו מזמינים קבוצות צבאיות מכל מיני מדינות לשחק מולנו", סיפר. אחת מהן היתה קבוצה ערבית. "שיחקנו מולם במגרש שלהם. סיכמנו על תוצאה 1:1, כי אם היינו מנצחים היינו חוטפים מכות", אמר.

חנוכת האצטדיון בטריפולי, 1944. משחק בין מכבי "טריפולי" והצבא הבריטיצילום: עאדא
סמל "מכבי" טריפוליצילום: עאדא

ואולם דריקס "נאלץ" גם למצוא מקצוע נוסף. רעייתו, רחל, סיפרה לכתב העת "עאדא" של מרכז "אור שלום" למורשת יהודי לוב: "כשכבר ידעו ההורים שאנחנו רוצים להתחתן, אמא שלי אמרה לי, 'תראי, אין לו מקצוע, הוא משחק כדורגל''". דריקס מצא עבודה בחברת הסעות שנסעה לאורך ערי החוף של לוב.

ב-1945, כמה חודשים אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, סבלו יהודי לוב מפרעות, בהם נרצחו כ-130 מבני הקהילה, נהרסו בתי כנסת ונבזז רכוש. זמן קצר לאחר מכן עזב דריקס את לוב, דרך הים, יחד עם רעייתו ההרה. התחנה הראשונה שלהם היתה חופי סיציליה, משם המשיכו לפרברי רומא, ובהמשך יצאו לארץ ישראל.

חנוכת האצטדיון בטריפולי, 1944. משחק בין מכבי "טריפולי" והצבא הבריטיצילום: עאדא

בארץ הוא המשיך את עיסוקו בספורט, במקביל לעבודה בבניין, ושיחק במכבי פתח תקווה. בהמשך קיבל משרה במועצת הפועלים של העיר ועבר לקבוצת "הפועל". ב-1952 חלפה התהילה מול עיניו, כשהקבוצה אותה עזב זכתה בגביע המדינה. אחר כך הקים קבוצה חדשה בשכונת פרדס כץ בבני ברק, שם הקים את המגרש של "הפועל", במקביל לעבודתו בלשכת העבודה בעיר. דריקס נפטר בחודש יולי והותיר את אשתו רחל, ילדים (בהם כדורגלן העבר אלי דריקס), נכדים ונינים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ