טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1926

מיועץ משפטי בלוב - לשופט בישראל: סיפורו של כליל עבוד

הוא נולד בימי המנדט בכפר ראמה, וזכה במלגה ללימודי משפטים בלונדון. אך כשביקש לחזור לארץ, גילה כי הוקמה כאן מדינה יהודית, וכניסתו נמנעה. לבסוף קיבל הכרה כ"עולה", וחזר לארץ באונייה, כאן התקדם לתפקיד שופט

30תגובות

ב-1952 יצא כליל עבוד בדרכו מטריפולי, בירת לוב, לישראל, דרך איטליה. כשהאונייה עליה הפליג עגנה בנמל חיפה, הוא הבחין בדגלי המדינה ובשלטים בעברית, שפה שלא היתה שגורה בפיו. בדרכון שלו הוטבעה אז חותמת של משרד העלייה, כאילו היה עולה חדש, אף כי היה ערבי-נוצרי, שלפי החוק לא היה זכאי לעלות לארץ. ספק אם שיער אז, שבתוך כמה עשורים יהיה לנשיא בבית משפט במדינת ישראל.

כליל עבוד
המשפחה

הוא נולד ב-1926 בכפר ראמה בגליל העליון לאביו, בן הכפר, ואמו, שמקורה במג'דל שמס. את לימודיו בבית הספר היסודי בראמה סיים בהצטיינות ולכן עבר ללמוד בתיכון "ראשידיה" בירושלים, שגם אותו סיים בהצטיינות. ב-1945 קיבל בעקבות הישגיו מלגה מהמנדט הבריטי, ויצא ללמוד משפטים בלונדון, אותם סיים בהצטיינות יתירה.

ואולם כשסיים, ב-1948, גילה כי "נתקע" בחו"ל, משום שבינתיים קמה בארץ מדינה חדשה. בזכות דרכון ירדני שהונפק לו, התאפשר לו לנסוע לברזיל, שם היו לו דודים. תחילה לימד שם אנגלית ואחר כך, כשגברו געגועיו לאזור, חזר למזרח התיכון, והתיישב בירדן, שם המשיך ללמד אנגלית. בהמשך התקבל למשרת יועץ משפטי לממשלת לוב, ועבר לשם.

ב-1952, בתום שנתיים בתפקיד, ניצל את קשריו עם הקהילה היהודית המקומית, והצליח לחזור לישראל בסיוע הסוכנות היהודית. בנו, ד"ר תומא עבוד, שומר את הדרכון בו מופיעה החותמת של "משרד העלייה", ומחייך למראה הפריט ההיסטורי הנדיר.

"תעודת העולה" של כליל עבוד, בתוך הדרכון שלו, 1952
המשפחה

בארץ למד עברית והחל לעבוד כעורך דין בנצרת. עד 1973 עבד כעורך דין פרטי, ואחר כך מונה לרשם בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת ובהמשך התפקד לתפקיד שופט. ב-1982 מונה לשופט בבית משפט השלום ובהמשך לנשיא בית משפט השלום במחוז הצפון. ב-1994 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי.

"אהבתי אותו, את הגינותו, יושרו, הבנתו לנפש האדם, מקצועיותו וידיעותיו המקיפות במשפט, גישתו המאוזנת לבעיות שניצבו בפניו ופתרונותיו אנושיים", ספד לו נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. בנו הוסיף, כי "היה לו חוש צדק, שנבע מהידע האדיר והמקיף שלו בהיסטוריה". 

לאשתו, לילא שפיק דיב, נישא ב-1960. גם היא נולדה בארץ בתקופת המנדט, גלתה ממנה ושבה אליה אחרי קום המדינה. במשפחה מספרים כי אביה, שפיק חנא דיב, ששירת במשטרה הבריטית באזור ראש פינה, הגן על נשים וילדים בקיבוץ איילת השחר שהותקפו בידי המון ערבי - ככל הנראה בזמן המאורעות (36-39).

ואולם, הוא נאלץ לברוח מהארץ במלחמת העצמאות, ולגלות עם משפחתו ללבנון. בהמשך, כהוקרת תודה, תושב הקיבוץ סייע למשפחה לשוב לארץ, כאן הכירו בתו לילא וכליל עבוד.

"הוא האמין כל חייו בשיתוף פעולה יהודי-ערבי, ואירגן כנסים על השלום", אמר בנו של כליל עבוד. בין היתר, בתפקידו כנשיא מועדון רוטרי בנצרת וכיו"ר האגודה הנוצרית העולמית בישראל, עסק גם בארגון כנסים וסדנאות בסוגיות השלום והקרבה בין הדתות השונות בארץ.

עבוד הותיר את אשתו, שלושה ילדים ועשרה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#