טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1926

"הבחור החסון מרעננה", שפרץ את הדרך לירושלים

אליהו סלע ("רעננה"), שנפטר השבוע בגיל 91, אמר כי "במלחמה יש לתעוזה הרבה יותר חשיבות מאשר לניסיון". ב-1948 שימש דוגמה אישית לכך. "אחרי מות" עם סיפורו של אחד מאחרוני מפקדי תש"ח

תגובות

סא"ל במיל' אליהו סלע ("רעננה"), שנפטר השבוע בגיל 91, לא הספיק לראות בחייו את סוף המאבק האחרון אליו יצא עם חבריו, אחרוני מפקדי הפלמ"ח שעודם בחיים, שדרשו מהממשלה להנציח בשער הגיא את פורצי הדרך לירושלים במלחמת העצמאות.

אליהו סלע
המשפחה

"אני, כמפקד של האנשים האלה, חייב לראות את המורשת שלהם לאורך דורות. זה מה שמחזיק אותנו בארץ הזאת", אמר לפני כמה חודשים, כשקרא להנציח במקום את "אותם הנהגים שפרצו את הדרך, את החיילות, שהסתירו את הנשק תחת החזיות שלהן, ואת אותם אלה שנפלו ולחמו בקרבות פה".

הממשלה בחרה תחילה לקרוא לאתר המורשת שיוקם בשער הגיא על שמו של רחבעם זאבי (גנדי), אך בתום המאבק ניאותה להקדיש את האתר לזכר חללי חטיבת "הראל". כעת ממתין מטה המאבק למימוש ההחלטה.

אליהו סלע - דלג

סלע חש שזכרם של חבריו לקרב נפגע. "שכחו שהיתה חטיבת הראל, שאלמלא לחימתה במלחמת העצמאות, לא היה על מה להילחם במלחמת ששת הימים. מתעלמים מכך שירושלים היא יהודית כיום בזכות מלחמת העצמאות", אמר.

סלע נולד ב-1926 בתל אביב, ילד שישי ליעקב ויפה שטינפלד, שעלו לארץ מפולין. בילדותו גדל ברעננה. ב-1944 התגייס לפלוגה ח' של הפלמ"ח בקריית ענבים, שם "כל חייל היה בגדר מחזיק שרביט הרמטכ"ל", כדבריו. כדי להבדיל בין חמשת ה"אליהו" בפלוגה, הדביקו להם כינויים. "רעננה" נקרא על שם המושבה בה גדל. "בחור חסון מרעננה, שאגדות הילכו על אומץ לבו ועל קור רוחו בקרב", כתב עליו מאיר שלו  ב"יונה ונער".

בפרוץ מלחמת העצמאות פיקד על פלוגה ח', אליה היו שייכים גם חברי ה-ל"ה, שנפלו בדרך לגוש עציון. בהמשך שירת כקצין המבצעים של הגדוד הרביעי של חטיבת "הראל" בפיקודו של יוספל'ה טבנקין ולאחר מכן מונה לקצין המבצעים של החטיבה.

סלע בימי שירותו בפלמ"ח
אוצר תמונות הפלמ"ח

בקורות חייו מופיעים לחימה ופיקוד בקרבות מרכזיים, בהם כיבוש הקסטל, הקרב במנזר סן סימון, בו לחם לצד שני רמטכ"לים לעתיד, רפאל איתן ודוד אלעזר, והקרב בהר ציון. בהמשך היה בין פורצי "דרך בורמה". יורם קניוק כתב עליו בספרו "תש"ח": "רעננה היה המפקד הכי אמיץ והכי חכם שפגשתי מימיי". בהתייחסו לכך אמר סלע: "בגיל הנעורים יש יותר תעוזה מאשר בגיל מבוגר יותר, ובמלחמה יש לתעוזה לא פעם הרבה יותר חשיבות מאשר לניסיון".

אליהו סלע
המשפחה

בסוף המלחמה, במסדר הלוחמים, הצדיע סלע לבן גוריון, ואמר: "עברנו את הדרך והיא פתוחה". נתן אלתרמן שמע על כך, וכתב את "דבר מבקיעי הדרך" ("פְּלָדָה אַנְגְּלִית וְאֵשׁ-עֲרָבִים/ צָוְחוּ: אֶתְכֶם נַכְרִיעַ בֶּרֶךְ!/ וְלָנוּ רַק מִנְיַן רוֹבִים.../ אֲבָל עָבַרְנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ!")

ב-1949 השתחרר סלע מהצבא לאחר שננזף על השתתפותו בכנס הפלמ"ח בניגוד להוראות. הוא הצטרף לקיבוץ כברי בגליל, שם היה גזבר המשק, ניהל את המפעל ועסק בבנייה.

אשתו, נעמי גרבר מנהלל (אחותו של יוס'לה רגב, אחד מגיבורי השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר"), נפטרה לפני שש שנים. אחרי מותה חזר סלע לחברתו מימי תש"ח, ריבה רוזנר. לצדה, הותיר שלושה ילדים, עשרה נכדים וארבעה נינים.

"רעננה" מצדיע לבן גוריון בטקס אחרי המלחמה
המשפחה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות