טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1922

רב החובל ששבר את הסגר הבריטי

דוד מימון, שנפטר בחודש שעבר בגיל 95, פיקד על שלוש אוניות מעפילים, והצליח להערים על הבריטים בליל הסילבסטר

תגובות

שם משפחתו של דוד מימון שיקף את מקצועו. הוא נקרא במקור דוד וסרמן - שם גרמני שפירושו "איש המים". בילדותו שינה את השם ל"מימון", שמכיל את המילה "מים" וכן מאזכר את שמו של רבי משה בן מימון - הרמב"ם – אותו העריך.

אוניית המעפילים שבתאי לוז'ינסקי, עליה פיקד מימון. עליה נכתב השיר "שושנה"
שימוש חופשי

המים מילאו תפקיד מרכזי בחייו, מעבודתו בנמל תל אביב ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, דרך שירותו בפלי"ם ערב קום המדינה, עבור בחיל הים ועד היותו רב חובל בחיים האזרחיים. בחודש שעבר הוא נפטר בגיל 95.

מימון נולד ב-1922 בתל אביב כבנם הבכור של שרה ויעקב וסרמן, שעלו מקמניץ-פודולסקי באוקראינה. מילדותו בשכונת "מחלול" בתל אביב, שם השתכנו בצריף עץ על גבעת הכורכר, זכר מנורות נפט, כרכרות וברז אחד ששימש את כל השכונה.

כשהמשפחה עברה לשכונת הפועלים ג' (במקום בו נמצא חוף מציצים), החל להתקרב לים. הוא למד חתירה וימאות אצל  אנשי ההעפלה, בהם כתריאל יפה, שהיה בהמשך רב החובל של כ"ג יורדי הסירה, ושמואל טנקוס, לימים מפקד חיל הים. בהערצה הוא הביט בצעירים, שהורידו מעפילים מאוניות שעגנו בחוף הסמוך לביתו.

דוד מימון בקיבוץ שדות ים
שימוש חופשי

בהמשך, עם תנועת "השומר הצעיר", נשלח לקיבוץ מרחביה, אך געגועיו לים החזירו אותו למישור החוף. בזכרונותיו כתב, כי שריקתה של רכבת העמק, שעברה מדי בוקר ליד הקיבוץ, הזכירה לו את צפירת האוניות בנמל. התחנה הבאה שלו היתה קיבוץ שדות ים, שם עבד כדייג.

ב-1946 התגייס לפלי"ם, ובהמשך פיקד על שלוש אוניות מעפילים. הראשונה, "שבתאי לוז'ינסקי" ("סוזנה", בשמה המקורי), הפליגה מאיטליה במרץ 1947 כשעל סיפונה 660 מעפילים. בטורקיה חברו אליה 173 מעפילים נוספים מאונייה אחרת. אחרי כמה ימים היא עגנה בחוף ניצנים ושברה את הסגר הימי שהטילו הבריטים, כשחלק ממעפיליה הצליח לעלות ליבשה. אחרים, עם זאת, נעצרו וגורשו לקפריסין. חיים חפר כתב על האונייה את השיר הידוע "שושנה" ("שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה יָרֵחַ נִשָּׂא אֶל עָנָן כָּמוֹהוּ אֵלַיִךְ שׁוֹשַׁנָּה בַּיָּם עוֹד יַפְלִיג קַפִּיטָן").

מימון
המשפחה

ביולי פיקד על האונייה "שיבת ציון", שיצאה מצרפת ואספה באלג'יר 411 מעפילים מצפון אפריקה. לאחר העגינה בחיפה גורשו מעפיליה, ובכללם מימון, לקפריסין.  אוניית המעפילים האחרונה עליה פיקד היתה "האומות המאוחדות". היא יצאה בסוף דצמבר מאיטליה כשעל סיפונה 537 מעפילים. מימון הצליח להביאם בשלום לחופי נהריה, תוך ניצול העובדה שהבריטים לא היו עירניים בשל חגיגות הסילבסטר.

עם הקמת חיל הים עסק בהעברת אספקה, מזון ונשק לנהריה הנצורה. בהמשך מונה לרב החובל של אוניות הקרב "התקווה" ו"ההגנה". צוות בפיקודו אף עסק בגרירתה של "אלטלנה" מחוף הים מול תל אביב, והטבעתה בלב ים, "כדי שלא תהפוך לאתר עלייה לרגל לאנשי אצ"ל", כדבריו. בהמשך מונה לראש מחלקת המבצעים בחיל וב-1953 שוחרר בדרגת אל"מ.

בעשורים הבאים היה רב חובל בחברת הספנות הקיבוצית וב"צים" וכן ניהל את בית הספר לקציני ים בעכו. הוא התגורר בקיבוץ עין חרוד מאוחד. אשתו, דרורה, נפטרה לפני 20 שנה. בתו הבכורה נפטרה לאחרונה. הוא הותיר שני בנים, 12 נכדים ושבעה נינים.

"שושנה שושנה" - דלג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות