טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1929

העולה ממרוקו שהסביר לבן גוריון מה זה מימונה

ב-1956 נשלח שאול בן שמחון לשיכון פחונים בדרום הארץ והפך אותו לעיר. ב-1963 כתב מוסף "הארץ" כי "לפופולריות של בן שמחון באשדוד אין דוגמה בעיר עולים אחרת". בקיץ נפטר "המלך של אשדוד" שהיה ממנהיגי יהדות צפון אפריקה

תגובות

ב-1956 נשלח שאול בן שמחון בן ה-27 מטעם ההסתדרות לסייע בקליטת 22 משפחות עולים ממרוקו, ארץ הולדתו, בשיכון חדש בשם "אשדוד ים". מחלקת הקליטה בהסתדרות העמידה לרשותו מונית עם נהג וציידה אותם בהסבר על דרכי ההגעה לשם. "במשך שעות של חיפוש באזור לא גילינו כל סימן של ישוב או של חיים באזור", סיפר לימים. "מחפשים את אשדוד, אין אשדוד. אין שום דבר", הוסיף.

שאול בן־שמחון באשדוד

למחרת שוב יצאו לדרך. הפעם חצו את גשר העץ מעל נחל לכיש (סוכריר), טיפסו ברגל על גבעת חול גדולה ומצאו את מבוקשם. "פתאום ראינו למטה 20 פחוני אלומיניום בוהקים, ניצבים שורות שורות", סיפר.

את פניו קיבל שלמה לוי, נציג הסוכנות, שהגיע לשם כמה ימים לפני כן, והחל לעסוק בקליטה ראשונית של העולים. תוך כדי המפגש התקבצו סביבם כמה עולים, שיצאו מהפחונים. "עכשיו הכל יהיה בסדר", הרגיע אותם לוי. כך החלה הקריירה הציבורית הענפה וארוכת השנים של בן שמחון בפיתוח היישוב שלימים הפך לעיר אשדוד.

בן שמחון נואם בקונגרס ועידת מרוקו, 1972
לע"מ

בן שמחון נולד בעיר פז במרוקו ב-1929 בשם שרל בן סימון להוריו סוליקה וחיים. בנעוריו היה בין מייסדי תנועת הנוער הציונית "אליעזר בן יהודה" בעיר. ב-1947 יצא לבדו בדרך לאלג'יריה במטרה לעלות משם לארץ ישראל כמעפיל. ואולם אחרי שצעד עשרות קילומטרים ברגל, דרך המדבר, גילה כי איחר להפלגה. ב-1948 יצא שוב לדרך, והגיע דרך אלג'יריה לצרפת. תחילה עבר אימון צבאי במחנה שניהלו שליחים מישראל באזור מרסיי, כדי להכשירו כלוחם במלחמת העצמאות.

באוגוסט 1948 עלה לישראל לצד ניצולי שואה על סיפון האוניה "פאן יורק", שיצאה ממרסיי. עם הגעתו נשלח הישר לבסיס גיוס בבית ליד ולמחנה אימונים בכפר יונה. לאחר האימון הוצב בפלוגה ב' בגדוד השמיני (גדוד "הנגב הדרומי") של חטיבת הנגב, והשתתף בקרבות היחידה, לרבות כיבוש אילת.

שאול בן שמחון - דלג

בזמן החופשות מהצבא הוא התארח בביתו של בן משפחה בירושלים. מעל הבית פעל מועדון של המשמרת הצעירה של מפא"י. "כך בעצם נוצר הקשר הראשון ביני ובין המפלגה", אמר. תחילה נבחר למזכירות המשמרת הצעירה של מפא"י בירושלים, אחר כך למועצה הארצית. בהמשך נכנס ל"שורת המתנדבים", שנאבקה בשחיתות השלטונית. לצד זאת, למחייתו עבד כשומר, כפועל בניין, כממיין דואר, כשרברב וכמדריך חברתי במושבים נס הרים ויכיני.

ב-1955 למד במחזור הראשון של המכון למחקר כלכלי-חברתי בבית ברל. לאחר מכן יצא לשליחות תנועתית ממלכתית, והוצב בראש פרויקט בניית עיר חדשה בדרום, שלימים קיבלה את השם אשדוד.

בן שמחון בקונגרס יוצאי צפון אפריקה, 1975
לע"מ

ההתחלה היתה קשה. "חלק מהעולים, אם לא רובם, דרשו לעזור להם לצאת מהמקום, וביקשו הסברים איך להגיע לתחנה בה ימצאו רכב שייקח אותם לבת ים, רמלה, תל אביב או חיפה", נזכר. "לא היתה שום עבודה, אז שלחתי אותם להביא צמחיה. העיקר שיעשו משהו", סיפר.

בן שמחון דאג להכל. הוא פנה לקק"ל, וסידר לעולים עבודות דחק בנטיעות. הוא נאבק ב"סולל בונה" כדי לחייבה להעסיק את העולים בבניית היישוב ולא להסתמך רק על עובדים חיצוניים. גם חברת החשמל נענתה להפצרותיו לקלוט עובדים מאשדוד לעבודה קבועה.

לצד זאת, הוא נאבק ב"אגד" כדי לשכנע את נהגיה להוסיף תחנה באשדוד וכן דאג לפתיחת קופת חולים ולחלוקת דואר סדירה. אחרי שנה-שנתיים של פעילות אינטנסיבית, כדבריו, המקום "התחיל לקבל פרצוף של יישוב".

בן שמחון היווה דוגמה אישית לעולים, בכך שבחר לגור ביניהם באחד הפחונים, ששימש מחסן אספקה של הסוכנות, לצדו של לוי. "במשך חודשים גרנו ואכלנו יחד הרבה סרדינים מקופסאות שימורים. זכינו גם להיות אורחיהם של העולים בשבתות ובימי חג", סיפר.

בן שמחון השכיל לרתום לעזרתו בעלי תפקידים בכירים במדינה הצעירה, ובראשם את מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, שהעמיד לרשותו משרד קטן, וסייע לו לקבוע פגישות עם שרים ומנכ"לי משרדים ממשלתיים. בחורף הראשון, ב-1957, גשר "ביילי" שקישר בין העולם החיצון לבין המעברה אשדוד-ים, נשטף, וניתק את העולים משאר המדינה. גם כעת נחלץ פרס לעזרה, ושלח אספקה באמצעות צה"ל.

שאול בן שמחון
קובי קלמנוביץ'

פרס היה גם האיש אותו שיכנע בן שמחון לתמוך בהקמת המפעל האלקטרוני "אלתא" באשדוד. פרויקט הדגל שלהקמתו דחף בן שמחון היה הקמת הנמל. באותה תקופה היו כמה יישובים שהתחרו על הזכות שייבנה בהם נמל. בפני שרי הממשלה טען בן שמחון, כי לא יהיה קיום לאשדוד מבלי נמל.

בראיון לדרור אסנת, שכתב דוקטורט על הפועלים בנמל אשדוד, תיאר בן שמחון את פגישתו של בן גוריון עם צוות מומחים צרפתיים שבאו לבדוק היכן ניתן להקים את הנמל. הצרפתים אמרו לבן גוריון, בצרפתית, כי מבחינה טכנולוגית ניתן להקים נמל בכל אתר שיחפוץ. בן שמחון, שהתנדב להיות המתורגמן של המפגש, הוסיף משפט משלו: "בעיקרון אין בעיה לבנות בכל מקום, אבל פה באשדוד זה המקום הכי טוב". לאחר כמה שבועות התקבלה ההחלטה להקים את הנמל באשדוד.

בן שמחון הקים את מועצת הפועלים באשדוד והיה המזכיר הראשון שלה. בהמשך, כשעבר ממפא"י לרפ"י, מפלגתו של בן גוריון, נבחר מטעמה לוועדה המרכזת (מעין "ממשלה") של ההסתדרות. "ביום הבחירות, ב-1965, בן גוריון הגיע מקצה האולם לקלפי ושאל בקול: 'איפה מצביעים פה לבן שמחון?'", סיפר. הוא כיהן בתפקיד 30 שנה עד 1995.

בן שמחון עם בן גוריון. "ביום הבחירות, ב-1965, בן גוריון הגיע מקצה האולם לקלפי ושאל בקול: 'איפה מצביעים פה לבן שמחון?'"
המשפחה

בן שמחון כונה "מלך אשדוד", "השריף של אשדוד" ו"האיש החזק באשדוד". בעיתונים הופיעו צילומיו כאיש צעיר ויפה בעל רעמת שיער. הוא תואר כשרמנטי וכבעל יכולת רטורית טובה. ב-1963 הוכתר בידי מוסף "הארץ" כאחד המנהיגים הצעירים המבטיחים, שיהיו דור העתיד של מה שהוגדר אז "עסקני העדות". "לפופולריות של בן שמחון באשדוד אין דוגמה בעיר עולים אחרת", כתב העיתונאי אלי אייל, שנפטר אף הוא לאחרונה.

לצד זאת, הפך בן שמחון גם לאחד ממנהיגי יהדות צפון אפריקה, והיה ממייסדי "ברית יוצאי מרוקו", הקונגרס העולמי של יוצאי מרוקו והארגון העולמי של יוצאי צפון אפריקה. "מעולם לא שמעתי מאבי התבכיינות על קיפוח... אלא הפשלת שרוולים ויציאה למאבק", ספד לו בנו, אייל. "כמנהיג של יהדות צפון אפריקה, אל מול ממסד על טהרת יוצאי אירופה, הוא הקפיד להבהיר - לא עלינו לארץ כדי לקבל, אלא כידי להיות שותפים לנתינה, לעשייה ולהנהגה". בסוף שנות ה-60 חידש את חגיגות המימונה בארץ. כמה שנים לאחר מכן, ב-1971, בן גוריון פנה אליו, וביקש להבין במה מדובר. "שלום וברכה, תרשה לי לשאול אותך מה מימונה, וחגיגת מימונה"?, כתב לו.

בכנס סיום חגיגות המימונה שנערך באותה השנה, סיפר בן שמחון לראש הממשלה גולדה מאיר כי נפגש עם "הפנתרים השחורים", שהפגינו לילה קודם לכן בירושלים, ונעצרו. בן שמחון סיפר לה, כי מצא כי הם דווקא נחמדים. בתגובה, אמרה לו מאיר כי אלה המתפרעים ומשליכים בקבוקי תבערה על שוטרים - "הם לא נחמדים" - משפט שנכנס לספרי ההיסטוריה.

לצד מפעלים בתחום קליטת עלייה, תעסוקה, הכשרה מקצועית וחינוך, הוא חתום גם על הקמת בית אבות באשדוד, שנקרא על שמו. לתפקיד ראש העיר לא זכה להגיע, אך לדבריו, "בשטח הצלחתי, למרות הכל, לשמור על כוחי. פקידי ממשלה ושרים היו מגיעים אלי לפני שהיו הולכים לפקיד הממונה. היו מתייעצים איתי קודם. בזכות האמון שקיבלתי מהתושבים, מפא"י קיבלה קולות בעיר".

שאול בן שמחון
קובי קלמנוביץ'

הוא נפטר בחודש יולי, והותיר את אשתו ז'קלין, ארבעה ילדים ותשעה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות