2017-1924

היהודי מבנגזי שהמציא את הביסלי

אפרים סעדון, שבמלחמת העולם השנייה נשלח למחנה בלוב, עלה לישראל ב-1949 ועבד במשך 40 שנה ב"אסם". רק בשנה שעברה גילה את "סודו", וסיפר איך בשנות ה-70 זרק פסטה למכונת טיגון והמציא את החטיף המלוח

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת

רק כשהיה בגיל 92, לפני שנה, חשף אפרים סעדון את הפרט הפיקנטי ביותר בקורות חייו. סעדון, שעבר 40 שנה בחברת "אסם", סיפר כי הוא האיש ש"המציא" את החטיף "ביסלי". ב-1975, כשהחלו למכור ביסלי בחנויות, נכתב בעיתונות כי "החטיפים האלה הם פרי פיתוח טכנולוגי עצמי ומקורי של אסם, ומהווים חידוש ממשפחת החטיפים בארץ ובעולם".

סעדון. העדיף ביסלי עם סוכר
סעדון. העדיף ביסלי עם סוכרצילום: רוני סידון

באותן שנים היה סעדון מנהל ייצור בכיר במפעל אסם בבני ברק, שם יוצרו פתיתים, פסטות ושקדי מרק.  "הביאו מכונת טיגון חדשה למפעל, שלא התאימה לקו הייצור הקיים. פתאום בא לי רעיון. זרקתי קצת פסטה לתוכה, מתוך מחשבה לנסות משהו חדש. בהתחלה התקבל מוצר לא אכיל, אבל היה ברור לכולם שיש בזה פוטנציאל", סיפר בשנה שעברה בראיון לאתר "וואלה".

דן פרופר, שהיה בעלי המפעל ולימים מנכ"ל החברה, המשיך לפתח את החטיף החדש. "הוסיפו תבלינים וראו שזה טעים ובשלב הבא התחלנו לכוון את הסכין של המכונות לסוגים השונים - עגול לבצל, מסולסל לגריל, וכו", סיפר סעדון. ביסלי מיוצר מאז בכמה טעמים, אך הטעם שהעדיף סעדון באופן אישי לא התקבל לקו הייצור. "הייתי לוקח חופן של ביסלי ישר מקוו הייצור, חם ופריך וללא תיבלון, נכנס למשרד ושם עליו סוכר. זה האהוב עלי", אמר.

סעדון נולד ב-1924 בעיר בנגזי בלוב למשפחת סוחרי בדים ממגורשי ספרד. הוא היה הצעיר מבין ששת אחיו. כמה אחים נוספים שלו מתו בילדותם. אביו, אליהו, מת עוד בטרם נולד. אמו, ספרצה, גידלה אותו לבדה. במשפחה מספרים, כי אחד מאחיו, שמעון, שהיה חייט, תפר בגדים למוסוליני שליט איטליה ולפארוק מלך מצרים.

משפחתו של סעדון. אמו, ספרצה, במרכז. סעדון מימין. 1930, בנגזי לוב
משפחתו של סעדון. אמו, ספרצה, במרכז. סעדון מימין. 1930, בנגזי לובצילום: המשפחה

במלחמת העולם השנייה, תחת שלטון איטליה, ששיתף פעולה עם היטלר, נפגעו גם יהודי לוב. סעדון נהג לספר, כי בכל שבוע היה מתנגב למשרד התעמולה בעירו, שם היו תלויות על הקיר חדשות מרחבי העולם. את עיניו צדו כרזות בהן נראו היטלר וחאג' אמין אל חוסייני ומתחתן הכיתוב, באיטלקית: "בקשה מהיטלר לדאוג לכך שהחלום על פלסטינה לא יתגשם".

סעדון ואמו היו בין אלפי היהודים שגורשו בידי האיטלקים למחנה ג'אדו, שם מתו מאות יהודים ממחלות. "נסענו 1,200 ק"מ במשך שלושה ימים במשאיות, כמו כבשים", אמר. "זה היה סבל בלתי יתואר. בני אדם הפכו לסמרטוטים", הוסיף. אחותו, אסתר, שגרה בטריפולי, איבדה את בעלה ושבעת ילדיהם בהפגזה.

אחרי המלחמה עבר לאיטליה וב-1949 עלה לישראל היישר למעברה בבאר יעקב. בזכות השפה האיטלקית הוא שובץ לעבודה ב"אסם", שרכשה אז מכונות ייצור מאיטליה. "אסם" הוקמה ב-1942 כאיחוד בין בתי חרושת לאיטריות. ב-1946 פתחה את המפעל שלה בבני ברק, שבעיתונות התקופה תואר כ"בית חרושת חדש לאטריות, מקרונים ופתיתים, שמצויד במכונות החדישות והמשוכללות ביותר". סעדון החל שם את דרכו כפועל ייצור ב-1950.

באלבום המשפחתי שלו שמורות תמונות בהן הוא נראה לצד דן פרופר, לימים מנכ"ל החברה, כשהוא מלמד את פרופר כיצד להשתמש במכונות החדשות. לצד עבודתו בחברה היה סעדון פעיל גם בוועד העובדים שלה. גם אחרי שיצא לפנסיה המשיך לעבוד באסם כמבקר ייצור ארצי, שנסע בין מפעליה ברחבי הארץ.

התעודה שקיבל סעדון עם עלייתו לארץ, 1949
התעודה שקיבל סעדון עם עלייתו לארץ, 1949צילום: המשפחה

תחילה גר בבני ברק, בתקופה שעוד היתה עיר חילונית. עם השנים, כשהתחרדה, הוביל מחאה חילונית שהגיעה עד בג"ץ, ונרדף בשל כך בידי שכניו. לבסוף עבר לגבעתיים. הוא נפטר ב-21 באוקטובר, קצת לפני יום הולדתו ה-94, והותיר את אשתו רינה, ארבעה ילדים, נכדים ונינים.

כתבה מ"דבר", 1975, על הולדת הביסלי
כתבה מ"דבר", 1975, על הולדת הביסליצילום: עיתונות יהודית היסטורית
סעדון. "נסענו 1,200 ק"מ במשך שלושה ימים במשאיות, כמו כבשים"
סעדון. "נסענו 1,200 ק"מ במשך שלושה ימים במשאיות, כמו כבשים"צילום: המשפחה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ